מציג עמוד 162 מתוך 4052 תוצאות
המנהיגות בדרג הטקטי מצטיירת כמנהיגות נוכחת, ובמלחמה זו אנו עדים שוב לחשיבות ולהשפעה הרבה שיש למפקדים בדרג זה. רצוי שמפקדים בדרג הטקטי ובדרגים בכירים יותר יהיו מודעים לסוגיות של אמון ואחריות מרחיבה. לחזרה ליסודות יש ערך רב, גם בתחום המנהיגות
״לא בכדי אמר הרמטכ״ל שהמלחמה מתקיימת בשטח מורכב, ולכן תימשך חודשים רבים. מול אויב מבוזר שנלחם בשיטות לחימה של בריחה ואין לו מרכזי כובד ברורים - אתה צריך להתמודד עם כל מרכיב בנפרד. אנחנו לא במלחמה כמו ב-73׳. זה עקב בצד אגודל, בית בית, סמטה סמטה, וככה מגיעים להישג. בסוף יש מדדים, היבטים פרקטיים שעליהם אנחנו נשענים. לדעת בכמה מנהיגים פגעת, כמה תשתיות הרסת, כמה אויב השמדת. זה לא body count במובן של וייטנאם, אלא שההישג המצרפי שכלל הכוחות - אוויר, ים ויבשה - מביאים מהשטח, מתורגם בסוף להישג מבצעי. כשאתה מצליח להביא את כל הגורמים לשולחן ועושה איתם מופעי למידה קבועים, וחיל הים שומע את האתגרים של היבשה ושל חיל התקשוב - מתפתח תהליך משותף שהוא מכפיל כוח״. אל"ם גלעד אברילינג’י, ראש מחלקת תו״ל, הדרכה ומפקדות באגף המבצעים, בריאיון ל"קול המערכות" על הלמידה המבצעית המטכ״לית
הסדר הבין לאומי החדש טרם התייצב גם לאחר שנתיים של לחימה בין רוסיה ואוקראינה, וסביב השפעתו הצפויה שורר חוסר ודאות רב. עם זאת, אפשר לשרטט תרחיש אפשרי של מלחמה קרה שנייה שיחייב את ישראל למצב עצמה כצומת מרכזי בעולמות התקשורת, האנרגיה, הפיננסים והתחבורה הגלובליים, ולעמוד מחדש על תפקידו של צה"ל בביטחון הלאומי שלה
מאמר חדש על מגמות יסוד בתנועת חמאס ממבצע "צוק איתן" ועד "חרבות ברזל" / סדרת הפודקסטים "על התמרון" – שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק הראשון – התפתחות רעיון התמרון, הבנת מהותו והיותו כלי בתפיסת הביטחון של ישראל / לרגל סיום שבוע הספר – מעט יותר על כמה מהספרים שיצאו השנה לאור ב"מערכות" / מאמר על יכולת השדאות והשטח של לוחם החי"ר בשדה הקרב המודרני, מול אתגרי שדה הקרב העתידיים – יכולות האויב ואופן שימוש בקרקע / מאמר בן עשור על סרבנות שירות מטעמי דת, והדרכים להתמודד איתה
האם עידן המידע שינה גם את הכללים הבסיסיים של תורת המלחמה? ספר זה מתמודד עם השאלה שיש לה השלכות ישירות על ביטחוננו כאן ועכשיו
היחסים הביטחוניים עם הודו נמצאים במגמת עלייה מיום עלייתו של נרנדרה מודי לשלטון. ואולם ישראל צריכה לראות בהודו לא רק מקור גדול ליצוא אמל"ח ישראלי – אלא שותפה אסטרטגית והדוגמה הבולטת והחשובה ביותר לצורך בחשיבה מחודשת על החשיבות של "הדרום הגלובלי"
עם פרוס השנה החדשה אנו מגישים לכם לקט מתוך "קול המערכות" – סדרת הפודקסטים של "מערכות" שעוסקים בלמידה המבצעית במהלך "חרבות ברזל", בתמרון מהקמת המדינה ועד היום, במבצעים המיוחדים של הכוחות המיוחדים ובחשיבות לחשוב אויב
שנה חלפה מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", שעדיין בעיצומה בחזיתות רבות, ועל אף הקושי ודווקא בעקבותיו – הוצאנו כמה גיליונות במהלכה שניסו להיכנס לעומקה ולנסות להפיק ממנה תובנות להמשך. להלן כמה מהם
בעוד כמה ימים נציין את התאריך העברי לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", שעדיין בעיצומה בחזיתות רבות. במהלך השנה יצאו ספרים לאור, כאשר רובם קיבלו עדכון בעקבות המלחמה ושניים נגעו בה ישירות. כמו כן יצאו לאור פרסומים נוספים, ובהם גיליון כפול של כתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי. להלן כמה מהם
אכן, תהום פעורה בין תפיסת הניצחון שלנו ושל הג'האד. עם זאת לא נובע מכאן שאי אפשר לנצח. צריך לנצח בצורה שהם מבינים. ניצחון צבאי לא יגרום לערבים לאהוב את הכיבוש או לראות במערב מודל לחיקוי. אבל הוא יכול לגרום להם לנטוש את דרך הג'האד, ולחפש דרכים אחרות להתמודד עם המציאות