טילים, כטמ"מים ורקטות במערכה האווירית באוקראינה

מה עצר את התמרון היבשתי הרוסי בחודשיים הראשונים למלחמה?

החודשיים הראשונים למלחמה מראים שאין פתרונות קסם בלחימה. ואין להסתמך על האויב שימלא את חלקו כפי שנכתב בסעיף אויב בפקודת המבצע. לכן אין תחליף לאימון סדיר ותדיר של כלל המסגרות הלוחמות, לבניין כוח עם יתירות מסוימת ולפעולה על פי תו"ל.

כשמצגת פוגשת מציאות: מעגל הלקחים הלא נכונים

לפני המלחמה עם אוקראינה התאמן הצבא הרוסי למלחמה נגד אויב מוסכמי, ובה בעת ניסה ליישם לקחים שנלמדו במלחמות מקומיות. ב־24 בפברואר 2022 הוא פעל באופן שונה מאימוניו ומהכנת הכוחות. תהליך בניין הכוח הרוסי יצר כוח שיודע לפעול רק בשני תרחישים בינריים, ולכן חוסר הגמישות בבניין הכוח הוביל יחד עם סיבות נוספות הקשורות בהפעלת הכוח לתוצאות לא טובות בתחילת המלחמה

ממי צריך צה"ל ללמוד?

מעבר בין בט"ש למלחמה — אתגר של זיהוי השינוי, הטמעו וביצועו

מהשילוש הקלאוזביציוני למשוואת הזהב של נצראללה

בחינת הדומה והשונה בין השילוש הקלאוזביציוני ובין משוואת הזהב של נצראללה, תוך שימת דגש על חולשותיה של המשוואה ועל הקונפליקטים שגלומים בבסיסה, יכולים לשמש את ישראל במערכה נגד חזבאללה ברמה האופרטיבית, ויותר מכך ברמה האסטרטגית

פרק 2: מעורבות חברתית של צה"ל סקירה היסטורית

ההגנה המרחבית ומלחמת "חרבות ברזל"

רעיון פינוי היישובים אינו חדש. הדיון בו מתקיים בישראל ממלחמת העצמאות ומתממש בגבול הצפון במהלך מלחמת "חרבות ברזל". לפינוי יישובים השפעה מורלית על האוכלוסייה והמנהיגים, אך הכנה מתאימה של המנהיגים והציבור לכך יכולה לאפשר שימוש יעיל בכלי זה, תוך השארתו ברמה הטקטית והוצאתו מכללי המשחק האסטרטגי

ערכו הטקטי של תת המקלע

חימוש מונחה מדויק בקרב היבשה