מוצבים, מסתערבים ואקדמיה: שלוש זירות של עימות וביקורת

"הייחוד של יחידת שמשון הוא שזו הייתה יחידה קבועה שפעלה ברצועת עזה והכירה את השטח בצורה מאוד אינטימית, וכך היא הייתה יכולה להוציא מבצעים מהכוח אל הפועל בזמן קצר מאוד, בגלל שהרבה שלבים בתכנון המבצע הם פשוט דילגו אליהם בשל ההיכרות הארוכה של השטח". בעקבות מתקפת 7 באוקטובר, נדבר על המוצב הישראלי ועל תחרות שיוצאת לדרך בימים אלה לתכנונו מחדש. נשמע על יחידת המסתערבים "שמשון", שמעלליה מוכיחים שהמציאות אכן עולה על כל דמיון, ולסיום נעסוק בגיליון החדש של כתב העת האקדמי "חברה, צבא וביטחון לאומי"

חמאס כארגון צבאי: "החלופה" שלא הובנה בשנים שלפני הפתעת 7 באוקטובר

המאמר טוען כי בין שני התחומים - הערכת כוונות אסטרטגית ומודלי התרעה מפורטים המבוססים בין היתר על סימנים מעידים טקטיים, "מסתתר" תחום ביניים עקרוני – היכולת להבין את הרובד האופרטיבי - מה היא תפיסת המלחמה, מאפייני "מכונת המלחמה" ותוכניות המלחמה של האויב, מתוך מידע עקרוני, כמותי, הנגיש לקציני מודיעין ומפקדים רבים. צורת ניתוח זו רלוונטית גם להבנת הכישלון בשבעה באוקטובר. לאורך המאמר מוצגים כמה תחומים שבהם היה פוטנציאל להצביע בצורה נכונה על "סוג האויב" וכמה תנאים שיש לעמוד בהם כדי להצליח לייצר חלופות תפיסתיות חדשות. לבסוף, מוצגים כמה לקחים כשהמרכזי שבהם הוא הצורך בחיזוק המחקר התפיסתי-תורתי והחשיבה האופרטיבית על האויב

השתנוּת צה"ל אחרי טראומת מלחמה ועל רקע תחושת דחיפות במתן מענה

המאמר מציג מודל, על פיו צבאות שצריכים להתכונן למלחמה נוספת מייד אחרי מלחמה שהיה בה כישלון/טראומה, מתנהגים בדפוס הכולל שלושה שלבים: מענה שמבוסס על מיומנות הכוחות; מענה שמבוסס על הרחבה כמותית של היכולת, שנתפסה כחסרה במלחמה שהסתיימה; מענה חדש וייעודי לאתגר שהתברר במלחמה. הבעיה היא שהשקעת יתר בשלב השני, עלולה לשחוק את המשאבים ואת הקשב הניהולי הנדרשים למימוש השלב השלישי. צה"ל כעת, לאור טראומת ההגנה ב־7 באוקטובר, צפוי להשקיע השקעת יתר בהרחבה כמותית של יכולות ההגנה בגבולות ושל המענה ההתקפי הקיים. מצב זה עלול לפגוע במעבר מוקדם יותר לשלב השלישי - מענה ייעודי לאתגרי ההגנה וההתקפה בלבנון

AI, Automation, And War - The rise of militarytech complex / Anthony King

בעשור האחרון עובר עולם המחשבים מהפכה של ממש. תוכנות מבוססות בינה מלאכותית מציגות יכולות מתקדמות שרק לפני שנים מעטות נחשבו בלתי אפשרית, ואף עוקפות את המין האנושי בכמה תחומים. המהפכה הזאת, אשר אנחנו נמצאים במהלכה, משפיעה על כמעט כל תחום ומשנה את דרכי העבודה והרגלי החיים. הבינה המלאכותית מעוררות שאלות רבות כגון איזה תחומי תעסוקה יוחלפו על ידי מחשבים או רובוטים, האם אמנות שנוצרה על ידי בינה מלאכותית תהיה שוות ערך לאמנות שיצרו אנשים, והאם מדינה שאין לה יכולות בינה מלאכותית תצליח לשרוד בשנים הבאות?

להרחבת אופקנו המקצועי

ברכת שר הביטחון לחמישים שנות מערכות

למרבה הצער אין מקדישים בשנים האחרונות תשומת לב ראויה להעלאת דעות על הכתב, לוויכוח סביבן ולהסקת מסקנות נכונות. אני רואה את תפקידו העיקרי של העיתון גם להבא בטיפוח החשיבה הצבאית המקורית שחיקנתה לצה״ל את תהילתו

תוצאות מלחמות הלכה ולמעשה

במלחמת לבנון ה-2 פעלו כוחות היבשה של צה"ל בהיסוס ובחוסר תכליתיות. ואף על פי כן עוד יתברר שתוצאות המלחמה יהיו הרבה יותר משביעות רצון מבחינת ישראל מכפי שפרשנים רואים כעת

האם ישראל מנצחת במלחמות?

הטרור, כמו כל סוג מלחמה אחר, נועד לממש יעדים מדיניים. לכן ראשית החוכמה בניצחון על הטרור אינה לסכל את הפיגוע הבא, אלא קודם כל לסכל את היעד המדיני שאליו חותר הטרור

כישלון הוא כישלון

הטעויות השוליות שחושף אל"ם (מיל') משה גבעתי בספרו של אלישיב שמשי "איפה אני נמצא לעזאזל" אינן פוגמות במסקנה המרכזית של הספר . יתר על כן , מסקנתו של גבעתי כי מחלקת ההיסטוריה צריכה לאשר כל מחקר המתפרסם במערכות היא מקוממת ומסוכנת

הטנקים הסובייטיים לא היו נחותים

במאמרו "כמה היבטים על מודיעין טכנולוגי" (מערכות 405, פברואר 2006 ) כותב ד"ר עזריאל לורבר שהטנקים הסובייטים שהשתתפו במלחמת האזרחים הספרד לצד כוחות הממשלה היו נחותים מהטנקים ששלחו הגרמנים לפרנקו. זו קביעה הרחוקה מהאמת, ומציאות שדות הקרב בספרד הוכיחה אחרת