מציג עמוד 16 מתוך 737 תוצאות
כמו בהפתעת הנ"ט, גם בהפתעת הרחפנים והכטב"מים היא אינה מעצם קיום האמצעי, אלא מהעובדה שהאויב מצא דרך להשתמש בו בצורה שלא היינו ערוכים לה ובצורה שלא רצינו לראות. כדי למנוע מעצמנו להיות מופתעים ממה שאנו יודעים (או היינו אמורים לדעת), עלינו להבין שעיקר הבעיה אינו נעוץ בידיעה, אלא בהבנה
מאמר חדש על התעמולה האסלאמית של אנצאר אללה (החות'ים) בתימן ומעבר לה / מאמר מהגיליון האחרון על השפעת החיכוך הצבאי במרחב הימי על הביטחון הלאומי, ועל הצורך בגיבוש קואליציות במרחב / סיפור קצר על קצין נאצי, "מערכות" וספר גנוז / 81 שנים לקרב אורטונה: קרב שבו שני הצדדים נאלצו ללמוד תוך כדי לחימה / ספר על הפעם האחרונה שבה ישראל "התערבה" במלחמת האזרחים בסוריה / טכנולוגיות למידה, ענף מלו״פ, המכללות הצבאיות ו"מערכות" בקורס מתוקשב חדש – איך כותבים מאמר
לרגל סוף השנה האזרחית קיבצנו את חמשת המאמרים הנקראים ביותר ואת שלושת הפודקסטים המושמעים ביותר בשנה האחרונה ב"מערכות". סדר הופעתם במגזין אינו על פי דירוגם בפועל. קריאה מועילה ושמיעה מהנה
40 שנים לחזבאללה: סדר העדיפויות שלו בקבלת ההחלטות, והפרגמטיזם כאבן יסוד בפונדמנטליזם / מאמר על ממלכתיות ישראלית, ממלכתיות צה"לית ומודל הפיקוד הממלכתי / מחקר חדש על הקשר בין מעמדו של הטייס בחברה הישראלית לסיסמה "הטובים לטיס" / על התפיסה ההתקפית, ושברה; התקפות נגד ומערכת שחיקה – בקרב שהתרחש לפני למעלה ממאה שנים
מאמר חדש מאת יסכה שאקי שמנתח את החות'ים דרך נקודת מבט שבטית / מדברי מפקדים: 49 שנים למותו של המצביא הבריטי פידלמרשל ברנרד לו מונטגומרי / ספר בעקבות הסכם השלום בין ישראל ומצרים שמראה כיצד אנו נראים בעיני יריבינו / על "משחקי מלחמה" ותוכניות מגירה למצבים שונים ככלים חיוניים מול מגוון אפשרויות ומצבים / 80 שנים לקרב איוו ג'ימה: מאמר על מצלמה וספר כנשק, ועל תמונת ניצחון
מערכת המורדים נגד צבא סוריה בסוף 2024 משמשת מקרה בוחן יוצא דופן להבנת תפקידם של מורל ורוח לחימה בעימותים צבאיים. בעוד המורדים הצליחו לאחד כוחות סביב מטרה משותפת, הפגינו לכידות ארגונית, תיאום אסטרטגי ושימוש מתקדם בלוחמה פסיכולוגית ותודעתית, סבל הצבא שמנגד משחיתות עמוקה, מתנאי שירות קשים, מחוסר אמון במפקדים ומבידוד יחסי. בתוך כך, נבחנות גם השלכות אפשריות שנוגעות לישראל, הן מבחינת חשיבות השמירה על צבא שמייצג את כלל החברה הן בנוגע לחוסנו הרעיוני והמבצעי מול אתגרי העתיד
קליטת אמצעי לחימה חדשים, הטמעת טכנולוגיות ואמצעים חדישים ותהליכים אחרים, המתבצעים כפעולה דחופה מיידית בעקבות חשיפת הזנחת צבא היבשה בשנים האחרונות, הם מבורכים, אך יש בהם הסחת הדעת מהעיקר אל הטפל. על צה"ל ומפקדיו בכל הדרגים לעסוק בעיקר בחזרה ליסודות המקצוע ובחיזוקם, כדי שלקחי המלחמה הבאה יהיו טובים יותר
כל ניסיון להצביע על כיוונים צפויים להתפתחות תפיסת פיקוד משימה עלול להיתקל בגורל הצפוי למתנבא. באימונים ובהכשרות גוברת החשיבות של בקיאות בעלי התפקידים בתו"ל העדכני ושל שליטתם במושגים ובמונחים המקצועיים. כאן לעולם נחיה בתוך מתח ארבע קוטבי שבין המפקד המקצועי ובין המפקד בעל תחושת השליחות. כך או כך, נדמה כי פיקוד משימה הייתה ועודנה הגישה העדיפה להשגת ניצחון בשדה הקרב
שלוש פעמים הוטל על צה"ל לפעול נגד קבוצות גדולות של אזרחים ישראלים: בפרשת אלטלנה, בפינוי חבל ימית ובהתנתקות. המאמר בוחן כיצד התמודדו המפקדים עם חיילים שהתקשו לבצע את המשימות מסיבות אידיאולוגיות ומהי הדרך להניע חיילים כאלה במשימות דומות הצפויות להם בעתיד
ממחקרים שנעשו לאחר מלחמת לבנון השנייה מתברר שמ"כים כמעט לא שימשו מפקדי כיתות בפועל בלחימה. המאמר מסביר מדוע זה קרה, אילו מחירים כבדים משלם צה"ל בשל כך, ומה יש לעשות כדי שבצה"ל שוב יהיו מפקדי כיתות