לשון מלחמה
מנהרה, פיר, קסרטין, ואוהל
מציג עמוד 16 מתוך 1957 תוצאות
מנהרה, פיר, קסרטין, ואוהל
המילים פגז, פצצה ומוקש נשמעות לנו מודרניות מאוד, אולם שורשיהן קדומים. דרך פתלתלה במיוחד עברה המילה "פגז" עד שהיא הגיעה למשמעותה המודרנית
מאז העת העתיקה נטו לוחמים לראות בלחימה סוג של משחק, שהרי הן המשחק והן הלחימה מכניסים את המשתתפים בהם למצב של אקסטזה ושל נטילת סיכונים. הדבר בא לידי ביטוי באסון צאלים ב' במסגרת אימון שנכלל בו ”משחקון”
כיצד פיקדו בעת העתיקה על צבא שלוחמיו דיברו שתי שפות שונות? וכיצד דיברו עם אויבים? הבלשן אשר שפריר פותח מדור חדש על מקום השפה בצבא
מאמר חדש במלאת שנה למלחמת רוסיה-אוקראינה / הקשר ההדוק בין הלחימה נגד תאוות הנפש והלחימה באמצעות הקרבת הנפש בחודש רמצ'אן / הגותו של ז'ומיני על המלחמה העממית / יום האישה הבין לאומי: חוויותיהן של תומכות לחימה הנמצאות ב"חדר משלהן" במרחב הלחימה / הרצאתו של סא"ל (מיל') ד"ר תומר סימון בכנס שדה הקרב העתידי השני
מאמר חדש מאת פרופ' מאיר ליטבק על ההסכם בין סעודיה ואיראן - משמעויות לישראל / 23 שנים למותו של אלוף מוסה פלד / ראיון "מערכות" עם קח"ר, תא"ל אופיר ליויוס על יחסי צבא–חברה, ממלכתיות, התמודדות עם המוטיבציה לגיוס ומודל צבא העם / יום השואה - תנועת "הבריחה" / ספר חדש יצא לאור - המתודולוגיה הנחבאת של תורת המלחמה הכללית מאת אלוף יעקב בנג'ו / כנס של האקדמיה לאש בנושא מלחמת נגורנו קרבאך
מבחינת ישראל יצרה מלחמת המפרץ תקדים לא רק בכך שהותקפנו על-ידי מדינה שאין לנו גבול משותף איתה ואשר מיקדה את כל מאמציה בתקיפת העורף האזרחי, אלא גם בתפקיד המכריע שמילאה התקשורת. גם בעימותים שלאחר מכן - שתי האינתיפאדות -עתיד הייתה התקשורת למלא תפקיד מרכזי, ותפקיד דומה מצפה לה בכל עימות עתידי
המדיניות האסטרטגית המערבית מהעידן המודרני לעידן ה"פוסט-מודרני"
מימי קדם מזוהה הלחימה עם גברים. מחקרים בין־תרבותיים מגלים שאלימות קשה היא ההבדל המובהק ביותר בין המינים. האם זו תוצאה של חינוך ושל מקובלות חברתיות, או שמא גברים מטבעם מותאמים יותר מנשים ללחימה?