המשגת התמרון כחלק מהשפה הצבאית בצה"ל

תופעת התמרון מבחינה בין רמות העימות השונות, היררכיית המבצעים, לחימה התקפית והגנתית, וצורות הלחימה השונות. בכולם אמת המידה היחידה היא כמה כוחות הושמדו לצד השני, וכמה הושמדו לכוחותינו

לא טוב היות הצבא לבדו, אעשה לו עזר כנגדו

דימוי האויב אינו עומד בפני עצמו, והוא אינו מטרה בפני עצמה. המטרה היא לאמן את הכוחות באופן שידמה קרב בצורה המדויקת ביותר

על מבנה הצבא ודרכו

חוק השיפוט הצבאי

קרבות חזבאללה בהרי קלמון

הפעם הראשונה שבה חזבאללה היה הכוח העיקרי בלחימה, בשעה שהצבא הסורי נלחם תחתיו וסייע לו היה בהרי קלמון. בקרב זה עשה חזבאללה שימוש בכל הסד"כ שעמד לרשותו, ונאלץ הארגון להילחם מראשית הלחימה ועד סיומה ללא הפוגה וכמעט ללא מחליפים לנפגעים. מה אפשר ללמוד מכך?

מה בין יחידה מיוחדת ליחידות הרגילות של הצבא?

מול האתגרים החדשים של הלוחמה הלא סדורה, שמחוץ למרחב הייצוג, יש ליחידות המיוחדות פתרונות שאינם ניתנים לצבא על ידי היחידות הרגילות

כיפת ברזל - קו מאז'ינו החדש?

כל המגרעות של קו מאז'ינו - עלויות אסטרונומיות על חשבון אמצעים התקפיים, יצירת ביטחון כוזב וניוון החשיבה ההתקפית של הצבא - עלולות להתקיים גם בהקשר של כיפת ברזל ושל שרביט קסמים

על יחסן של המערכות הצבאיות לחיילים דתיים בהודו ובישראל

בנוגע לחובשי כיפות סרוגות דתיים. הפתרון הזה מעולם לא היה מקובל על צה"ל, והוא אינו מעלה על הדעת ליישמו צבא הודו מורכב בעיקר מיחידות אתניות־דתיות הומוגניות - מה שמקל עליו לשלב חיילים

מנהיגות צבאית בעידן הרשתות החברתיות

בעיני מפקדי הצבא, הרשתות החברתיות הן בעיקר איום חמור - ביטחוני ותדמיתי - על צה"ל. אבל האמת היא שניתן להפוך אותן למכשיר פיקודי

שנה למלחמה: לקחי המערכה בנגורנו קרבאך בראי אחרים

המלחמה בנגורנו קרבאך הראתה שלא ניתן להשיג את המטרות האסטרטגיות והמערכתיות ללא תמרון יבשתי ושהייה בשטח. ואולם לקח זה נוגד תהליכי בניין כוח קיימים במרבית הצבאות, ומעלה את השאלה: האם מדינה מערבית מוכנה לשלם את המחירים הגבוהים, במשאבים ובכוח אדם, למען השגת מטרות אלה?