מציג עמוד 16 מתוך 498 תוצאות
האקתונים יכולים להיות בשורה בפיתוח חדשנות פתוחה בצה"ל, אך למרות יתרונותיהם, האקתונים יכולים להפוך בקלות לאירוע טקסי בארגון. על ידי הבנת ההאקתון כתהליך ולא כמופע בודד, יועצים יוכלו להשפיע על ניהולו, עיצובו ופיתוח תוצריו עד להטמעת פתרונות חדשים בשטח
הטמעה של מערכת חדשה בארגון היא תהליך מורכב שלעיתים עשוי להימשך זמן רב. יש לגייס את הארגון הרלוונטי לסבלנות הארגונית הנדרשת ולמצוא פתרונות ביניים שיסייעו במניעת פגיעה בתהליכים הקיימים - בין אם הם ארגוניים, לוגיסטיים ובין אם הם מבצעיים
החודשיים הראשונים למלחמה מראים שאין פתרונות קסם בלחימה. ואין להסתמך על האויב שימלא את חלקו כפי שנכתב בסעיף אויב בפקודת המבצע. לכן אין תחליף לאימון סדיר ותדיר של כלל המסגרות הלוחמות, לבניין כוח עם יתירות מסוימת ולפעולה על פי תו"ל.
ניתן לפתח תורת לחימה אפקטיבית של "קרב בזק", אך תורת לחימה כזאת אסורה שתהיה מבוססת כולה על יתרונות לכאורה של כלי זה או אחר. הסיבה : נטרול- ואפילו חלקי- על-ידי האויב של היתרונות הקרביים, הנגזרים מהעדיפות הטכנולוגית, עלול להביא לכישלון צורב בקרב - כפי שנוכח חיל השריון לדעת במלחמת יום הכיפורים. תגובה למאמרו של סא"ל אליעזר שנוולד, "בחזרה לקרב הבזק" (מערכות 376, אפריל 2001)
חיל האוויר - כמו צה"ל כולו - נקט במלחמת לבנון השנייה מדיניות של פתיחות רבה ביחסיו עם התקשורת, ואילו במבצע "עופרת יצוקה" ננקטה מדיניות מבוקרת ומאופקת יותר. אף שיש הסוברים כי חיל האוויר "יצא טוב" בשתי המערכות האלה מבחינה תקשורתית, הרי בחינה מדוקדקת מראה שלאסטרטגיה המאופקת היו יתרונות רבים יותר
בגיליון: תרומת האימון הקשבי לכושר הנפשי של תצפיתניות בצה"ל / "נתאמן כפי שנילחם": אימון "אדוני הלילה" כמודל לאימון של הכוחות למלחמה / ההשפעה ההדדית בין שינויי האקלים ובין מערכות צבאיות / הסתגלות בכוח אווירי: שני עקרונות לאפקטיביות ותפקידו של הפרט
פעולותיה של איראן לשלב בין עקרונות השיעה לבין סביבת הסייבר ומאפייניו הוכתרו בהצלחה. מבחינתו של המשטר האיראני ממד הסייבר מאפשר להשקיע מינימום אמצעים כדי להראות כי הוא "המטרייה הרוחנית" המג ִנה על עדת המאמינים השיעים
במסגרת פעילות פקע"ר בקהילה החרדית בעת משבר הקורונה נוצרה שפה מקצועית ואישית משותפת בין הצדדים, והצטבר ניסיון תפעולי יקר מפז לצורך גיבוש, יישום וניהול פתרונות יצירתיים. הניסיון מול החברה החרדית מלמד כי ניתן לגשר על פערים בין־תרבותיים מובהקים ולבסס נהלי עבודה ויחסי אמון מתמשכים, על אף השוני התרבותי והחשש ההדדי