מציג עמוד 16 מתוך 163 תוצאות
אף שכיום אנו מכירים בעיקר ארגוני טרור דתיים, הרי שהחלוקה בין ארגונים דתיים ולא דתיים עוזרת לנו להבין את אופן פעולת תנועת הטרור. גם אם לארגונים, לאומנים ודתיים יחדיו, אותה מטרה, הרי שבירור מניעיהם יעזור לפעול נגדם ביעילות
מבצע "חומת מגן" (2002) נחרט בתודעה הציבורית כאחד המוצלחים בתולדות צה"ל, שהביא לשקט ארוך טווח בערי הגדה. עם זאת, כמלחמה יזומה קדמה להוצאתו לפועל תקופת המתנה ממושכת על רקע תפיסה דומיננטית שמשלה בכיפה בשנות ה־90 של המאה ה־20 בואכה שנות האלפיים, כי החברה הישראלית אינה מוכנה כבעבר להקרבה. מטרתו של מאמר זה להצביע על הרתיעה מנפגעים ששררה בקרב בכירי הדרג המדיני והצבאי, והייתה שיקול משמעותי על עיתוי היציאה למבצע, כשנה וחצי לאחר תחילת אירועי "גאות ושפל". גם לאחר הפיגוע במלון "פארק" במרס 2002, שסיפק את ההצדקה הדרושה – לתפיסתם של מקבלי ההחלטות – ליציאה למבצע, הרצון לצמצם מנפגעים מחשש לירידה בתמיכה הציבורית למבצע, השפיע גם על אופן ניהולו
כשנה ושבעה חודשים מאז החלה מלחמת "חרבות ברזל", כתגובה לטבח 7 באוקטובר, הקריאה בספר הנסקר היא קריאה מטלטלת. וזאת, כפועל יוצא לבחירה המדויקת של עורכיו לעסוק בארבעה ממרכיבי הדוקטרינה הצבאית – שלהם נגזרות חברתיות בוערות גם במלחמה הנוכחית: דפוסי ההכרעה והניצחון – אפרופו הבטחת ראש הממשלה ל"ניצחון מוחלט"; טבעם של אמצעי הלחימה והשפעותיהם על המוסר הצבאי ועל הלגיטימציה הצבאית הפנימית והבין־לאומית בעידן המלחמות החדשות – אפרופו תביעת דרום־אפריקה את ישראל בבית הדין הבין־לאומי בהאג; מארג היחסים הגלוי והמשתמע בין הדרג המדיני והצבאי – אפרופו היחסים העכורים בין דרגים אלה הָָחֵֵל בתחילת המלחמה וכלה בדיונים המתנהלים בין הדרגים בקבינט המדיני־ביטחוני; מודל הצבא ועקרונות הגיוס והשירות – אגב ההחלטה על הארכת שירות הסדיר והמילואים והמאבק על גיוס חרדים תוך כדי המלחמה
המאמר מנתח את כשלי קהילת המודיעין הישראלית ערב מתקפת חמאס באוקטובר 2023, תוך הצבתם בתוך דפוס רחב של תהליכים תפיסתיים, מוסדיים ותרבותיים. לטענת הכותב, הכשל נבע לא מהיעדר מידע, אלא מיכולת לקויה להעריך נכונה את משמעותו בשל קונספציה שגויה שהשתרשה עמוק בדרגי המודיעין וההנהגה המדינית. קונספציה זו כללה תפיסת מציאות לא ריאליסטית בנוגע לאופי חמאס, כוונותיה ויחסי הכוחות ברצועה, שהובילה לדחיית אינדיקציות מטרידות ולכשלים בהפעלת שיקול דעת עצמאי. המאמר קורא לחשיבה מחודשת על תהליך גיבוש הערכת המצב המודיעינית, על הרכב צוותי המחקר, ועל תהליכי ההכשרה והבקרה, תוך הדגשת חשיבותה של התרבות הארגונית ככלי קריטי לעמידות מוסדית מול תפיסות שגויות
על אף "הזכויות" בהצהרת החוקה הסורית החדשה, הסדר הפוליטי החדש שנוצר כונן מערכת פוליטית שבה הנשיא נהנה מחופש פעולה מרבי, וממנגנון אסלאמיסטי שלכאורה אמור להקל עליו להתמודד עם כל אתגר – פנימי או חיצוני. האם יש בכך כדי לרמז על הכיוון ששלטונו יבחר כלפי ישראל והאזור?
חזבאללה וחמאס שמו במשך שנים דגש מוצהר על היותם אגודות צדקה ועזרה הדדית ברוח האסלאם. המצב המשברי הביא את הארגונים ליישם באופן פעיל את אפיקי הצדקה בפועל, ולא מן הפה אל החוץ
"אחד המאמצים שהגדרתי בתחילת הדרך היה לחבר את צה"ל לפקע"ר. כיום הרמטכ"ל והמטה הכללי מכירים במה שפיקוד העורף יכול לספק להם; אני רואה בכך פריצת דרך של ממש, שכן היא מגלמת בתוכה חשיבה טובה יותר על איך ניערך למלחמה הבאה". מפקד פקע"ר היוצא, אלוף תמיד ידעי, בריאיון סיכום ל"מערכות עורף"
מערך החירום ברשות המקומית הוא קו ההגנה האחרון בין הציבור והאיומים הסובבים אותו. תחום ניהול הביטחון ברשות נוגע לכל תושב אך נסתר מהעין. הרשות המקומית היא שתישא באחריות ובנטל לדאוג לתושביה, ומכאן שאיכות היערכותה למצבי קיצון ואופן תפקודה בעתות משבר הם גורם משמעותי בשימור החוסן הלאומי של המדינה
קריאת הפרוטוקול של הישיבה בענייני שֵם מלמדת עד כמה תפיסות שהתגבשו על בסיס ניסיון צבאי קודם, שהיה משמעותי להנהגה ולציבור, הן חיונית, אבל גם אם הניסיון הזה היה מוצלח, הוא עלול להוות משקולת מבחינה תודעתית על רגלי ההנהגה והפיקוד צבאי. הדבר הנכון הוא להיפטר מההנחה שניתן להסתפק בניסיון הקודם ולהניח שהעימות הבא יהיה שונה לחלוטין
מכלול הפעילויות שנקט דוד בן־גוריון, כאשר ההנהגה המדינית בראשותו נטלה על עצמה לראשונה בתולדות היישוב אחריות מלאה על ארגון ההגנה, מבטאות את הניסיון המודע שלו להתמודד עם אחד המבחנים הבולטים של חברה דמוקרטית - הטיפול בסוגיית הפיקוח על גורמי הכוח הצבאיים הנתונים למרוּת ההנהגה המדינית