מציג עמוד 16 מתוך 590 תוצאות
צה"ל מנסה לקדם תפיסה חדשה שלפיה כל ההכשרות של הקצינים הן חלק מרצף שנקבע מראש, ובו כמה תחנות הכשרה המשתלבות זו בזו. על פי התפיסה הזאת, בכל תחנת הכשרה יש שני ערוצים: ערוץ ההשכלה הצבאית הכללית המשותף לכל הקצינים וערוץ הידע הייחודי לכל מקצוע. יישום התפיסה הזאת נתקל בקשיים בהכשרות הקצינים ברמות הזוטרות, ובמאמר נעשה ניסיון לעמוד על הסיבות לקשיים האלה
כמה מדינות וארגונים במזרח התיכון גיבשו בסוף שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 תפיסת לחימה שנועדה לתת מענה לעליונות הטכנולוגית של המערב - ובכלל זה של ישראל - ושימשה מאז בסיס להפעלת הכוח שלהם ולבניינו. התוצאות המורכבות של העימותים האחרונים יחייבו את המדינות ואת הארגונים האלה להעריך מחדש את התפיסה הזאת ואולי אף לשנותה
הסכנה שהחמאס והחזבאללה ינסו לבצע פיגוע כימי נגד ישראל אינה גבוהה בשלב הזה - בעיקר בגלל החשש של שני הארגונים האלה מתגובה שתפגע בקהילותיהם - אך לארגון אל-קאעידה אין עכבות דומות. ישראל ערוכה לטיפול בפיגוע כימי, אך ניתן לשפר את מוכנותה באמצעות נקיטת כמה צעדים שמפורטים במאמר
ז ע ז ו ע , ז ע ם , ת ס כ ו ל ומאמץ נואש להחזיר את הגלגל לאחור - כך הגיבו הפליטים הפלסטינים על מעמדם החדש בעקבות תבוסתם ב-1948 .בתגובות הזעם האלה ובמאמץ של ישראל לסכל את ניסיונות הפלסטינים לפגוע בה ולהחלישה מתמקד ספרו החדש של שאול ברטל "הפלסטינים מהנכבה לפדאאיון 1949-1956"
חיל האוויר - כמו צה"ל כולו - נקט במלחמת לבנון השנייה מדיניות של פתיחות רבה ביחסיו עם התקשורת, ואילו במבצע "עופרת יצוקה" ננקטה מדיניות מבוקרת ומאופקת יותר. אף שיש הסוברים כי חיל האוויר "יצא טוב" בשתי המערכות האלה מבחינה תקשורתית, הרי בחינה מדוקדקת מראה שלאסטרטגיה המאופקת היו יתרונות רבים יותר
לאחר מלחמת העצמאות החליט בן־גוריון שרק ל־12 חיילים - כמניין שבטי ישראל - יינתנו אותות הצטיינות. כתוצאה מכך אבדו רישומים על עשרות חיילים שקיבלו צל"שים ממפקדי חטיבות ומאלופים והרישומים על עוד יותר מאלף חיילים שהומלצו לקבל צל"שים. הגיע הזמן להחזיר לתודעה את הגיבורים האלמונים האלה
ננסה לשים את עצמנו במקומו של סטלין. מצד אחד אנחנו מקבלים עשרות התרעות ממקורות מצוינים על כך שהיטלר עומד לתקוף אותנו. מצד אחר מדווחים לנו שגרמניה אינה עושה הכנות כלשהן למלחמה בחורף, שהטנקים שלה נחותים בהרבה מהטנקים שלנו ומספריהם מועטים ביותר, שאין לה בעלות ברית חזקות, שהיא נלחמת בכמה חזיתות, ובכולן היא שקועה עד הצוואר. בנסיבות האלה מדוע שנחשוב שגרמניה עומדת לתקוף אותנו?
זה עשור מתחוללת בסוריה מלחמת אזרחים. בספטמבר 2015 החלה רוסיה לשלוח כוחות שיסייעו לבן בריתה נשיא סוריה בשאר אל אסד. מעורבות המעצמה מן המזרח שינתה את היקף ואופי הלחימה בסוריה והיטתה במהרה את הכף לטובת המשטר הסורי. חזרתו של הדב הרוסי למזרח התיכון ופעולתו בסוריה עמדו לעיון בסמינר האינטרדיסציפלינרי "דב הצפון" שהתקיים במכללות הצבאיות בהובלת אלוף אמיר ברעם בתפקידו כמפקד המכללות הצבאיות וד"ר ענת שטרן, המדריכה האקדמית של מב"ל, ובו השתתפו חניכי המלט"ק, פו"ם והמב"ל. המאמרים בקובץ שלפניכם, פרי מחקריהם של חניכי הסמינר עוסקים בהיבטים טקטיים ומערכתיים ומתמקדים בממשק שנוצר בין מעצמה גלובלית וצבא סדיר הנלחם במורדים הנוקטים לחימת ג'האד מודרנית. מן המחקרים עולות תובנות והתייחסויות רחבות למעשה המלחמה המודרני המפעיל יכולות קרב משולב בצירוף היבטי תודעה ורכיבים אזרחיים
מזה עשור מתחוללת בסוריה מלחמת אזרחים. בספטמבר 2015 החלה רוסיה לשלוח כוחות שיסייעו לבן בריתה נשיא סוריה בשאר אל אסד. מעורבות המעצמה מן המזרח שינתה את היקף ואופי הלחימה בסוריה והיטתה במהרה את הכף לטובת המשטר הסורי. חזרתו של הדב הרוסי למזרח התיכון ופעולתו בסוריה עמדו לעיון בסמינר האינטרדיסציפלינרי "דב הצפון" שהתקיים במכללות הצבאיות בהובלת אלוף אמיר ברעם בתפקידו כמפקד המכללות הצבאיות וד"ר ענת שטרן, המדריכה האקדמית של מב"ל, ובו השתתפו חניכי המלט"ק, פו"ם והמב"ל. המאמרים בקובץ שלפניכם, פרי מחקריהם של חניכי הסמינר עוסקים בהיבטים טקטיים ומערכתיים ומתמקדים בממשק שנוצר בין מעצמה גלובלית וצבא סדיר הנלחם במורדים הנוקטים לחימת ג'האד מודרנית. מן המחקרים עולות תובנות והתייחסויות רחבות למעשה המלחמה המודרני המפעיל יכולות קרב משולב בצירוף היבטי תודעה ורכיבים אזרחיים. איך לקרוא את הספר הדיגיטלי? * לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ "הורדת PDF". קריאה מהנה
כשנה ושבעה חודשים מאז החלה מלחמת "חרבות ברזל", כתגובה לטבח 7 באוקטובר, הקריאה בספר הנסקר היא קריאה מטלטלת. וזאת, כפועל יוצא לבחירה המדויקת של עורכיו לעסוק בארבעה ממרכיבי הדוקטרינה הצבאית – שלהם נגזרות חברתיות בוערות גם במלחמה הנוכחית: דפוסי ההכרעה והניצחון – אפרופו הבטחת ראש הממשלה ל"ניצחון מוחלט"; טבעם של אמצעי הלחימה והשפעותיהם על המוסר הצבאי ועל הלגיטימציה הצבאית הפנימית והבין־לאומית בעידן המלחמות החדשות – אפרופו תביעת דרום־אפריקה את ישראל בבית הדין הבין־לאומי בהאג; מארג היחסים הגלוי והמשתמע בין הדרג המדיני והצבאי – אפרופו היחסים העכורים בין דרגים אלה הָָחֵֵל בתחילת המלחמה וכלה בדיונים המתנהלים בין הדרגים בקבינט המדיני־ביטחוני; מודל הצבא ועקרונות הגיוס והשירות – אגב ההחלטה על הארכת שירות הסדיר והמילואים והמאבק על גיוס חרדים תוך כדי המלחמה