צו קריאה תש"ח

הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה

פרק ט' – התנדבות או חובה? שאלת היסוד בשיטת הגיוס

הקרב על שדה התעופה בדונייצק

הקרב בשדה התעופה בדונייצק ב־2014 מכיל בתוכו את כלל מאפייני הלחימה, בהם שטח פתוח, שטח בנוי, שימוש באוכלוסייה אזרחית ובמתקניה כמגן מפני כוחות האויב ועוד מאפיינים רבים אשר משקפים לנו את סביבת הלחימה הבאה שצה"ל ככל הנראה יילחם בה. על צה"ל להתחיל בעיצוב מחדש של הכוחות המתמרנים ובנייתם ככוח אחוד, הכולל בתוכו את כלל הממדים, לא רק בלחימה אלא גם בשגרה

התכנון הצבאי הגיאו־פיזי של התעשייה האזרחית והתשתיות הקריטיות בישראל

המאמר בוחן את סוגיית הקמת נמל אשדוד כמקרה בוחן לדרישות הצבאיות בנוגע לתכנון הגיאו־פיזי של התעשייה בישראל האלה ולדרך שבה פעל ליישמם

לא על הכטמ"ם לבדו

במהלך שני העשורים האחרונים זינק בחדות היקף השימוש בכטמ”מים (כלי טייס מופעלים מרחוק) תוקפים, להבדיל מכטמ”מים לתצפית ולסיור בלבד, המצויים בשימוש מאמצע המאה ה־20. מגמה זו עוררה דיון בשאלה האם מדובר בעוד כלי מלחמה, המשתלב בכוחות הלוחמים לצד הכלים המסורתיים, או שמא תכונותיו הייחודיות יוצרות מהפכה בשיטות הלחימה ובלוחמה בכלל. הדיון בנושא הסלים בעקבות המלחמה בנגורנו־קרבך, המלחמה הראשונה שבה הופעלו כטמ”מים תוקפים בעצימות גבוהה במסגרת מלחמה עצימה בין צבאות מדינתיים. תיאורים רבים של המלחמה מציגים אותה כחד־צדדית ובה כטמ”מים תוקפים אזריים פגעו קשות בכוחות היבשה הארמניים, בעוד כוחות היבשה האזריים התקדמו בעקבות השמדת האויב מהאוויר וביססו את אחיזתם בשטח, תוך לחימה מעטה בלבד. האם המציאות של המלחמה אכן הייתה כזו? וגם אם כן – האם אפשר היה להשיג תוצאות דומות באמצעות מטוסי קרב מאוישים? הספר בוחן לעומק את מהלכי המלחמה ומציג מסקנה ברורה: אף שבלי הכטמ”מים התוקפים האזרים לא היו מנצחים, התיאור של ניצחון באמצעותם בלבד מוגזם. הכטמ”מים התוקפים תרמו רבות לניצחון, אך לא חסכו מכוחות היבשה קרבות עקובים מדם. כמו כן, מרבית תרומתם הייתה יכולה להינתן גם באמצעות מטוסי קרב מאוישים מתקדמים. עם זאת, לא הייתה לאזרים היכולת הכלכלית לרכוש ולקיים כוח אווירי בעל כמות מספקת של מטוסים כאלה, וכאן עיקר תרומתם של הכטמ”מים התוקפים – עוצמתם נחותה משל מטוסים מאוישים, אבל הם זולים מהם פי כמה ונוחים מהם לתחזוקה, לאחזקה ולתפעול ולכן צבא אזרבייג’ן יכול היה להצטייד בהם בכמות שהעניקה לו יתרון משמעותי במלחמה. ד”ר עדו הכט הוא עמית מחקר במרכז בס”א למחקרים אסטרטגיים, חוקר מלחמות המתמחה בסוגיית התפתחות ההגות הצבאית, תורות מלחמה ולחימה והתמודדותן עם המציאות של שדה הקרב. בין פרסומיו הקודמים: הטקטיקה של הפעלת אש מסייעת בקרב: התפתחות ולקחים; מבצע “צלבן” (נובמבר–דצמבר 1941) – לחימה במרחב פתוח דליל בכוחות; הקרב באורטונה (20–27 בדצמבר 1943) – לחימה בשטח בנוי במלחמת העולם השנייה איך לקרוא בספר? לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". להורדת הספר יש ללחוץ על "הורדת PDF". לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה.

הלקחים שנכתבו והלקחים שלא נכתבו בתחקיר מלחמת יום הכיפורים של מערך ההגנה האווירית

התבוננות חוזרת, בראי של 50 שנים לאחור, בתחקיר מערך ההגנה האווירית )נ"מ( ממלחמת יום הכיפורים, מאפשרת בחינה מחדש של תהליכי הלמידה בארגון מלקחי המלחמה שבה למערך היה חלק חשוב בלחימה. האם תחקיר המלחמה של המערך עדיין עומד במבחן הזמן?

החסם התפיסתי המערבי בהבנת העולם המוסלמי

לבן תרבות המערב הבנת האסלאם על מכלול היבטיו הדתיים, הפוליטיים והתרבותיים, היא אתגר מקיף ומורכב. הספר שלפנינו מזמן לקוראו מפגש מרתק עם מערכת רעיונות דינמית ומורכבת זאת, המזמינה גם להתבוננות השוואתית ביקורתית בכל מה שנחשב בתרבות המערב למוסכמות יסוד, עד כדי "מובן מאליו"

הגנה אווירית במלחמת רוסיה–אוקראינה: משמעויות לצה"ל

אחת המסקנות המרכזיות ממלחמת רוסיה–אוקראינה, בדומה ללקחי מלחמת נגורנו קרבאך ותקיפות הח'ותים בתימן, היא חשיבות מערך ההגנ"א ויכולתו לשנות את אופי הלחימה. ישראל צריכה להשתמש בבסיס המידע שנצבר מאוקראינה, על כל מגבלותיו, ולהתאים את מערכי ההגנ"א ומערכי התקיפה מנגד כדי לשפר את מוכנותה לעימות עתידי

החסם התפיסתי המערבי בהבנת העולם המוסלמי

לבן תרבות המערב הבנת האסלאם על מכלול היבטיו הדתיים, הפוליטיים והתרבותיים, היא אתגר מקיף ומורכב. הספר שלפנינו מזמן לקוראו מפגש מרתק עם מערכת רעיונות דינמית ומורכבת זאת, המזמינה גם להתבוננות השוואתית ביקורתית בכל מה שנחשב בתרבות המערב למוסכמות יסוד, עד כדי "מובן מאליו"