דבר העורך
דווקא בעידן שבו טכנולוגיה מתקדמת ודיפלומטיה מתוחכמת משמשות מרכיבים חשובים בכל עימות, העולם ניצב בפני שאלות חדשות בנוגע לתפקיד מדינות, בריתות וארגונים בין־לאומיים במניעת עימותים ובהבטחת שלום ארוך־טווח
מציג עמוד 158 מתוך 4220 תוצאות
דווקא בעידן שבו טכנולוגיה מתקדמת ודיפלומטיה מתוחכמת משמשות מרכיבים חשובים בכל עימות, העולם ניצב בפני שאלות חדשות בנוגע לתפקיד מדינות, בריתות וארגונים בין־לאומיים במניעת עימותים ובהבטחת שלום ארוך־טווח
הגנה מרחבית טובה הייתה ועודנה הבסיס לבניית החוסן של תושבי הספר, ושל ישראל כולה. היא אומנם קמה מחדש מתוך שבר ותחושת חוסר אמון, אבל אזרחי ישראל יצרו את התשתית עבור צה"ל והמשטרה לבניית מערך הגנה של ממש. חמש נקודות מרכזיות, הנמצאות בליבת הצטמקותו של עולם ההגמ"ר, ופתרונות אפשריים להחזרת כשירות
איך פועלים במלחמה ממושכת של צבא שנבנה למערכה קצרה מבחינת משאבים ומיצוי כוח, בסדיר ובמילואים? כיצד צריכים לפעול בוני הכוח ומהם הצרכים שייגזרו מהמשמעויות של מלחמה ארוכה? מאמר מעט שונה שבא לעורר דיון מחשבתי ומעשי, המבוסס על התבוננות מפוכחת וביקורתית במה שהתרחש בצה"ל וביחידותיו בשנה האחרונה
שיפור בכושר הקרבי וירידה חדה באחוז פציעות שריר-שלד מכשירים מספר גבוה יותר של לוחמים. תוכנית "מערכי הכוח", שנעשה בה שימוש לפני מלחמת "חרבות ברזל", מאפשרת ותאפשר לצה"ל לבנות מפקדים ולוחמים חזקים יותר, המסוגלים לבצע את משימתם הפיזית והמנטלית בשדה הקרב באופן המיטבי
המנהיגות בדרג הטקטי מצטיירת כמנהיגות נוכחת, ובמלחמה זו אנו עדים שוב לחשיבות ולהשפעה הרבה שיש למפקדים בדרג זה. רצוי שמפקדים בדרג הטקטי ובדרגים בכירים יותר יהיו מודעים לסוגיות של אמון ואחריות מרחיבה. לחזרה ליסודות יש ערך רב, גם בתחום המנהיגות
"במהלך ההכשרה יש שבעה צירים מרכזיים: נושא הכושר הגופני, קליעה, קרב מגע, ציר הרובאות, ציר האמל"ח, ציר השדאות וציר לוחמת הרק"ם. במלחמה כמו שאנחנו חווים אותה ב"חרבות ברזל", ואנחנו מבינים שאנחנו הולכים לקראת שנה שתהיה בה לחימה מאוד משמעותית בגבולות הן בצפון והן בדרום, אחד מהאתגרים שלנו הוא נושא ההכשרה של המפקדים תוך כדי המלחמה". אל"ם ירון סימסולו, ראש תורת חי"ר בצנחנים בזרוע היבשה, בריאיון ל"קול המערכות" על האתגרים השונים של המפקדים במלחמה
״חיל הים ומערכת הביטחון צריכים להגדיר פתרונות לחזיתות בצפון, בדרום וכן יעד ימי מכיוון ש־25% מהסחר של מדינת ישראל עובר בים, לכן צריך להגדיר מה נרצה בסיומו של הסכסוך, יכול להיות מצב שיגיעו לסטטוס קוו, אבל על חשבונה של ישראל״. תא״ל (מיל׳) פרופ׳ שאול חורב, ראש המכון לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית בחיפה, בריאיון ל״קול המערכות״ על ההיסטוריה של הים האדום, האיום הנוכחי החות׳י והשפעתו על מארג היחסים באזור
המגזין השבועי של "מערכות": מאמר חשוב מאין כמותו על חשיבותם של מודיעי נפגעים לעומת אלה שלא הוכשרו לכך / על עיטורים וצל"שים במלחמה – מה נדרש לעשות, ומהר / פרק מספרו של ד"ר מיכאל מילשטיין לא פה לא שם – דיוקנו של הדור הצעיר הפלסטיני, שמדגים כיצד פועלת מערכת החינוך הפלסטינית / פודקסט על ההיסטוריה של הים האדום והאיום הנוכחי החות׳י / מאמר (זמין גם בשמע) על פרדוקס הכוח האווירי: יותר מדויק פחות אפקטיבי. "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם
"חשוב להמשיך ולטפח את הייעוץ המשפטי השוטף עם אותם גורמי ההחלטות גם בתוך הצבא וגם מול הדרג המדיני, כי בסופו של דבר אם הדרג המדיני משתף, משלב ויש שיח שוטף לגבי 'זה מה שאני רוצה להשיג', בוא נראה מה הדין הבין־לאומי אומר, בוא נחשוב ביחד איך מוצאים את הפתרון שבסופו של דבר יאפשר לנו להשיג את מה שאנחנו רוצים בדרך שעולה בדיני המלחמה – אתה יכול להגיע למצב שבו אתה מוצא את הפתרונות במסגרת הדין ויותר קל להגן לא רק פנימית אלא גם מבחינה בין־לאומית ומדינית". אל"ם (מיל') נועם נוימן, ראש אשכול דיני מלחמה במשרד המשפטים ולשעבר איש הפרקליטות הצבאית שעסק בתחום הזה, בריאיון ל"קול מערכות" על לוחמת המשפט ועל ההשפעה בפועל בשטח
75 שנים לאחר הקמתה, לאונר"א עדיין אין מסגרת מוסדרת למתן דין וחשבון. לנוכח אופי הגילויים הקשים והביקורות החריפות שהועלו נגדה במישורים השונים במשך שנים רבות, ובמיוחד במהלך "חרבות ברזל", הבחינה שמבקש מזכ"ל האו"ם לקיים בנוגע לנייטרליות הסוכנות היא בגדר עלה תאנה והסטת קשב של הקהילה הבין־לאומית, תוך התעלמות מכוונת משורש הבעייתיות ומחומרת ההאשמות הכרוכים בפעילותה ובהתנהלותה של אונר"א