מציג עמוד 158 מתוך 4537 תוצאות
הדיון התאורטי בנוגע ליכולותיהם ולמסוגלותם של המפקדים הזוטרים בחטיבות חי"ר קיבל פרופורציות אחרות מתחילת מלחמת "חרבות ברזל". על מפקדי החי"ר להקפיד להפעיל את המסגרות הטקטיות באופן שימצה את כל דרגי הפיקוד באופן מיטבי. עוצמתו וקטלניותו של צבא היבשה תלויות במידה רבה במפקדים הזוטרים של חיל הרגלים ובמיצויָם
המאמר בוחן את כשלי ההתרעה של קהילת המודיעין הישראלית לאורך עשרות שנים, ובראשם מחדלי 1973 ו-2023, ומערער על ההנחה בדבר יכולתה לספק התרעות מהימנות לאירועים מדיניים וצבאיים דרמטיים. אף שנעשו ניסיונות חוזרים לתקן כשלים אלה באמצעות רפורמות ארגוניות במודיעין, שורש הבעיה עמוק יותר, והוא נעוץ בתרבות הדיון ובדינמיקה שבין הדרגים הצבאי והמדיני. המאמר מדגיש את השפעתם של היררכיה נוקשה, שיח קונפורמי ופוליטיזציה סמויה על תהליך קבלת ההחלטות, וטוען כי שינוי מבני לבדו אינו יכול להבטיח שיפור. כדי להפיק לקחים אמיתיים ולהימנע מכשלים עתידיים, נדרש שינוי רחב היקף בתרבות האסטרטגית הישראלית, אשר יקדם פתיחות מחשבתית, דיון ביקורתי והכרה בממד הפוליטי-אנושי של תהליכי ההערכה וההתרעה
המאמר בוחן את תפקוד מערך מודיעין השדה של צה"ל במלחמת "חרבות ברזל", על רקע הפער בין ייעודו כמרכיב מרכזי בתמיכת התמרון הקרקעי, לבין מצבו הארגוני והמבצעי ערב הלחימה. בהתבסס על ניסיונו האישי של המחבר מוצג ניתוח ביקורתי של תפיסת הלוחמ"ם, תהליכי בניין הכוח של אמ"ן וזרוע היבשה, ומימושם בשטח תחת אש. המאמר מתאר את הפערים שנחשפו – באיוש, כשירות, תשתיות ואיסוף אורגני – לצד תרומתם המרכזית של גופי מילואים מאולתרים, מרכז המודיעין לתמרון, וצוותי איסוף וחקירה שפעלו בשדה. דרך תיאור מהלך הלחימה, מציע המאמר תובנות על יחסי הגומלין בין אמ"ן למערכי השדה, על הצורך בחידוש ההשקעה במודיעין טקטי ובמודל מילואים רלוונטי, ועל התנאים הנדרשים להפיכת הידע המודיעיני ליתרון אפקטיבי בלחימה רב־זרועית
עניינו של המאמר הוא בשאלה מדוע עניין האלימות המינית, כדפוס פעולה שיטתי, לא עלה כלל בתודעת המודיעין הישראלי כתרחיש אפשרי לפני 7 באוקטובר 2023. הטענה של המאמר היא שהקושי להעלות את האפשרות שדפוס פעולה כזה יכול היה להתממש גם בזירה בעזה, מעיד על מערכת כשלי חשיבה, הבנה ודמיון שכוללת שלוש קבוצות עיקריות: הראשונה, משקפת היעדר ידע והרחקת ידע של איום האלימות המינית כנשק מלחמה בסכסוכים מזוינים; השנייה כוללת טעויות והנחות שגויות ביחס לחמאס כאויב, לסיווג המערכת הפלסטינית ולהבנת העימות איתה; והשלישית קשורה בהנחות יסוד עמוקות של הישראלים על עצמם, אשר משמשות בסיס לחשיבה הביטחונית הישראלית של העשורים האחרונים. המאמר מציע ארבעה כיווני פעולה כדי לצמצם כשלים כאלה בעתיד: האחד, הצורך להכיר בכך שדפוסים שמופיעים בסכסוכים במקומות אחרים יכולים בהחלט להופיע גם בסכסוכים "שלנו", ושסיווגם ככאלה שאינם רלוונטיים יכול להתברר כשגוי לחלוטין; השני, הצורך להכיר בכך שחשיבתנו מושפעת לא רק מהעיוותים התפיסתיים המוכרים, אלא גם ממערכת של קודים תרבותיים וחברתיים שאינם מאפשרים לנהל דיון חופשי בנושאים המוגדרים כ"טאבו"; השלישי, הצורך להכיר ולהיות מודעים להשלכות של הדימוי על אודות עליונותה הכללית והצבאית של ישראל גם על היכולת לברר את המציאות ולהבין אותה; והרביעי, הצורך לפתח עומק ורוחב של חשיבה ומחקר שאינם מאפיינים כיום את המערכת הביטחונית הישראלית
מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 ומלחמת "חרבות ברזל" הנמשכת מאז, הובילו למשבר אמון של החברה הישראלית בצה"ל, בדגש על הפיקוד הבכיר; משבר שחלחל פנימה לשורות הצבא. האנשים, הערכים והרוח המפעמת בקרבם, הם מקור העוצמה של צה"ל. לכן, בצד התביעה למסירות והקרבה, אנו חייבים לשים את האנשים בראש סדר העדיפות
השילוב של הבשלת יכולות העיבוד, הוזלת המרכיבים והניסיון המבצעי המצטבר עשוי לייצר את התנאים ללוחמה ממונפת בינה מלאכותית בעתיד הנראה לעין. לוחמה כזאת כנראה לא תביא למהפכה נוספת בעניינים צבאיים, אך מי שישכיל לזהות ולנצל את הפוטנציאל שלה יוכל להשיג יתרון על אויביו בעימותים עתידיים. גם אם המוניטין של מערכות אלה לא ישתפר, צמצום הנזק האגבי ידבר בעד עצמו
זהו הגיליון השלישי של כתב העת המתפרסם במהלך מלחמה. המציאות שבה כותבים וכותבות, שופטים ושופטות, ממשיכים לשרת במילואים היא כמעט בלתי נתפסת, והפער בין עולם המחקר למציאות הביטחונית נותר מאתגר. המעברים בין החיים הצבאיים לאזרחיים לא נעשו קלים יותר, אולי במפתיע. עם זאת, מכלל כתבי היד המוגשים לחברה, צבא וביטחון לאומי ניכר כי העיסוק בשדה המחקרי של יחסי צבא-חברה מספק לחלק מקהילת החוקרים מרחב נשימה, ואפשרויות התמודדות עם המציאות הנוכחית. כמו קודמיו, גיליון זה מציג קשת רחבה של מחקרים: החל מנושאים היסטוריים וערכיים שאינם קשורים ישירות למלחמה, וכלה במאמרים המשקיפים על העבר דרך עדשת ההווה, ובוחנים את ההווה לנוכח ניסיון העבר
המאמר מנתח את דרכי הפעולה של אט"א - הארגון שנאבק בספרד כבר יותר מ־50 שנים להשגת עצמאות לחבל הבסקים - ומנסה לקבוע אם זהו ארגון גרילה או ארגון טרור
בחורף של 1939–1940 תקפה ברית־המועצות (168.5 תושבים) את פינלנד (3.6 מיליון תושבים) כדי להשתלט על שטחים אסטרטגיים ולהפוך אותה לרפובליקה עממית סובייטית. בעזרת תורת לחימה טובה, הכנות דקדקניות והרבה נחישות הצליחו הפינים לבלום את הצבא האדום במשך יותר משלושה חודשים ולהסב לו אבדות כבדות. בסופו של דבר אומנם איבדה פינלנד שטחים, אבל שמרה על עצמאותה
הכושר הקרבי של חיילי המילואים אכן לוקה בחסר כפי שכותב סא"ל יריב ניב )"לא בכושר", "מערכות" 429 ,פברואר 2010 ,)אך אין די בפתרונות שהוא מעלה. פתרון אפשרי הוא להעניק תגמולי מילואים למי שיקדישו את זמנם הפנוי לאימוני כושר. הזכאות לתגמולים תיקבע על פי עמידה במבחני כושר