מציג עמוד 157 מתוך 5661 תוצאות
במסגרת מתיחת הפנים שעברה "מערכות" במאה ה־21, התגבשה ההבנה שלא צריך להנגיש את התכנים רק בפרינט. וכך בין גיליון מודפס למשנהו מתפרסמים מאמרי "בין המערכות" שמופצים לקהלים הרלוונטיים בפורמט דיגיטלי באתר. מהיום כולם במקום אחד במרחק לחיצה. קריאה מהנה
הצבא אינו ממצה בצורה מיטבית את שני המשאבים החשובים ביותר: כוח אדם וזמן. יש צורך ברור ומיידי בתהליך של שינוי ובמעבר מצבא מיליציוני לצבא יבשה מקצועי, שיוכל לאתגרים בעתיד הנראה לעין
מוטה גור מספר את קורותיה של פלוגת צנחנים, פלוגה ד', במחזור מאי 1954. בספר מובאות קורות הפלוגה החל מהימים הראשונים לגיבושה באימונים ובפעילות מבצעית דרך מבצעיה בפעולות-התגמול בשנים 1956-1954 ועד להשתתפות לוחמיה כבודדים במבצע "קדש"
הקמת גדוד חרדי בצה”ל עוררה תקווה שמדובר בצעד לקראת שילוב החרדים בחברה הישראלית. אבל יותר משהיא ביטוי לשילוב של החרדים בחברה הישראלית, היא שימור של “החומות” שביניהן מעדיף הציבור החרדי להסתגר. קיום הגדוד מעורר שאלות לא פשוטות בתחום חופש הדת והחופש מדת מצה”ל. אולם למרות כל אלה זוהי כנראה הדרך הטובה ביותר האפשרית לשילוב של חיילים חרדים בצה”ל
במלחמת לבנון השנייה ירתה הארטילריה של צה”ל תחמושת רבה, אך הישגיה היו מועטים. הדרג המקצועי ידע שאש ארטילרית אינה הפתרון הנכון לבעיה המבצעית שעמדה בפני צה”ל, אך בהיעדר נכונות לנקוט את הפתרון הנכון פנו לעבר הארטילריה, שהרי “צריך לעשות משהו
בלילה שבין 19 ל־20 ביולי 1969 פשטה יחידה של לוחמי הקומנדו הימי הישראלי על המתחם הצבאי המבוצר האי "גרין", וחיסלה את תותחי הנ"מ ותחנות המכ"ם המוצבים בה. בסערת־הקרב, שרבים מפרטיו עדיין לוטים בערפל, באו לידי ביטוי כל אותם הערכים עליהם התחנכו ואומנו אנשי הקומנדו. ואכן, דבקותם, במטרה, תושייתם ואומץ ליבם יצרו אמת־מידה חדשות של גבורה, הקרבה ואחוות־לוחמים. להלן תיאור מהלכי הקרב, הפריצה, ההשתלטות והטיהור לאחר פיצוץ חלקו הצפוני של המתחם.
מאמר זה בוחן את פרשיית הקמתן של שש היאחזויות נח"ל במערב הנגב בשנת 1956, ודרכה את מערכת היחסים שהתהוותה בין הגופים האזרחיים לצבאיים בישראל בנוגע לשאלת המטרות הביטחוניות והמשקיות של היאחזויות הנח"ל. ההיאחזויות קמו כדי לבצר את צירי הפלישה הצפויים של צבא מצרים מקדמת סיני אל באר שבע, ובבחירת מיקומן לא התחשבו הגופים הצבאיים בגורמים משקיים כגון מצאי קרקע ומים לחקלאות. הפן החקלאי בהיאחזויות אלה שימש, לפי מפקדי צה"ל, רק כסות עיניים לנוכחות ישראלית צבאית בסמוך לגבול. טענתו המרכזית של מאמר זה היא כי הגופים הצבאיים הצליחו לכפות על הגופים האזרחיים את ההעדפה המוחלטת של הצרכים הביטחוניים על הצרכים המשקיים, אולם בניצחון זה היה טמון זרע הכישלון של ההיאחזויות הללו שקרנן ירדה ברגע שהשתנו אתגרי הביטחון בגבול המצרי. הכישלון השפיע גם לטווח הארוך, כאשר המחלקה להתיישבות של הסוכנות מיעטה להשתתף בהקמת היאחזויות נח"ל בחמש השנים הבאות, בין השאר בגלל ההשקעה הכספית שירדה לטמיון בהיאחזויות מערב הנגב.
צה"ל הוא אחד מסמליה המובהקים של ישראל, והשיח סביב חובת השירות ומעמדו בציבוריות הישראלית משמעותי במהלך שנות קיומה של המדינה, ובייחוד בימים אלה. אוכלוסיית נכי צה"ל היא קבוצה מובדלת, המקבלת בדרך כלל שירותי שיקום ותמיכה נפרדים ממשרד הביטחון. המחקר הנוכחי מביא את קולם וחוויותיהם של סטודנטים נכי צה"ל במסגרות שונות של השכלה גבוהה בישראל. המחקר בחן את חוויותיהם, תוך התייחסות לאופן שבו הם תופסים את זהותם האישית ואת זהותם כאנשים עם מוגבלות, ואת אופני השימוש במקורות התמיכה שעמדו לרשותם במהלך תקופת לימודיהם במוסדות אקדמיים שונים. בתקופה שבה נערך המחקר היו כ־57 אלף זכאים נכי צה"ל המקבלים שירותים והטבות ממשרד הביטחון, אגף השיקום. לפי נתוני משרד הביטחון, כ־500 נכי צה"ל נרשמו מדי שנה ללימודים גבוהים במהלך השנים בהם התבצע מחקר זה. שאלת המחקר המרכזית הייתה: מהן חוויותיהם של סטודנטים נכי צה"ל במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל?
למרות שיתוף הפעולה ההדוק בין כוחות היבשה לכוחות האוויר במלחמת שלום הגליל יצאו שני הצדדים בתחושת החמצה. זו לא נבעה מהעדר שיתוף פעולה אלא מההרגשה כי בתנאים שבהם נוהלה שבהם נוהלה המלחמה ניתן היה להפיק היה להפיק הרבה יותר מהסיוע האווירי
