מציג עמוד 156 מתוך 5565 תוצאות
מלחמת לבנון השנייה ומבצע "עופרת יצוקה" הוכיחו שהעורף הוא יעד מרכזי של אויבי ישראל ושעמידות העורף היא מרכיב מרכזי בעוצמה הלאומית. לכן יש מקום להצעה שלשלושת מרכיביה של תורת הביטחון הישראלית - הרתעה, התרעה והכרעה – יתווסף עוד מרכיב: התגוננות
איבוד ידע ומיומנות בתחומים צבאיים הוא מחלה קשה שתוקפת צבאות רבים. צה"ל לקה בה לפחות פעמיים: לפני מלחמת יום הכיפורים הוא איבד ידע ומיומנות בתחום של קרב ההגנה ולפני מלחמת לבנון השנייה - בתחום של ביצוע תמרון יבשתי רחב היקף. המאמר מסביר כיצד ניתן להתחסן מפני המחלה הזאת
השאלה מה מניע חיילים להילחם מעסיקה את המחקר הפסיכולוגי והסוציולוגי זה זמן רב. מחקר שנערך בקרב לוחמים שהשתתפו ב"עופרת יצוקה" שופך אור על הנושא ומצביע על נקודות הבדל ודמיון בין לוחמי הסדיר ללוחמי המילואים בשאלה הזאת
שלוש פעמים הוטל על צה"ל לפעול נגד קבוצות גדולות של אזרחים ישראלים: בפרשת אלטלנה, בפינוי חבל ימית ובהתנתקות. המאמר בוחן כיצד התמודדו המפקדים עם חיילים שהתקשו לבצע את המשימות מסיבות אידיאולוגיות ומהי הדרך להניע חיילים כאלה במשימות דומות הצפויות להם בעתיד
ממחקרים שנעשו לאחר מלחמת לבנון השנייה מתברר שמ"כים כמעט לא שימשו מפקדי כיתות בפועל בלחימה. המאמר מסביר מדוע זה קרה, אילו מחירים כבדים משלם צה"ל בשל כך, ומה יש לעשות כדי שבצה"ל שוב יהיו מפקדי כיתות
נגד אלוף אסף שמחוני, מפקד פיקוד דרום במלחמת סיני, נטען שהפר פקודה מפורשת של הרמטכ"ל דיין והכניס את חטיבה 7 למערכה 36 שעות לפני המועד המתוכנן. הפרת פקודה אכן הייתה, אולם בניתוח ביקורתי מופנים חיצי הביקורת גם כלפי נותן הפקודה, הרמטכ"ל דאז משה דיין
מערכות ממוחשבות לשליטה ולבקרה כמו הצי"ד - צבא היבשה הדיגיטלי - הן כלי עזר חשוב, אך טמונה בהן גם סכנה גדולה: הן יוצרות אשליה שניתן להשיג באמצעותן ודאות בשדה הקרב
קצינים בכירים מצווים להכין את מפקדותיהם ואת יחידותיהם לאתגרי העתיד, ולשם כך עליהם להוביל תהליכי שינוי מורכבים. לעומת זאת, ארגונים גדולים מאופיינים בביורוקרטיה המוכוונת ליציבות. המאמר דן במתח הזה, מנתח את ביטוייו בצה"ל ומציע כיוונים לפתרון
ד"ר יהודה מאיר רוט טוען שתופעת "הראש הקטן" בצה"ל נובעת מכך שמפקדים בכירים אינם נותנים גיבוי לכפופים להם )"תופעת הראש הקטן בצה"ל", מערכות 441 פברואר 2012 .)אולם המאמר שהוא כותב אינו תומך במסקנה הזאת שכן יש בו כמה בעיות מתודולוגיות
בספר ”מלחמה בעידן הסיכון“ טוען כריסטופר קוקר שאת המלחמות של העת הנוכחית מנהל המערב לפי העקרונות של ניהול סיכונים