מציג עמוד 156 מתוך 3069 תוצאות
שאלות הכוונה מוצעות לקריאת שער זה: מה האיזון הנכון לצה"ל במתח בין שימור הקיים (תפיסתית, ארגונית, תהליכית), להשתנות ובתוכה לחדשנות? כיצד ניתן להתמודד עם השפעה איטית ומתמשכת של דפוסי פעולה המתאימים לבט"ש בגבולות ולמב"ם, אך לא למלחמה, על התרבות הארגונית של צה"ל? האם אפשר לקיים מנגנונים ברי קיימא שיצביעו על מגמה של הערכת חסר, ועד כדי זלזול באויב כלשהו? כיצד לפתח יכולת מחקרית של תפיסות העומק והתפיסות האופרטיביות של האויב?
תקציר מתוך עבודת מחקר מקיפה שהזמין משרד ההגנה האמריקני, ואשר מנסה לחזות את הפיתוחים הטכנולוגיים המרכזיים עד לשנת 2025 ואת יישומיהם הצבאיים
ההכרה בחשיבות הביצוע של בדיקות מערכת ושל בדיקות תוכנה באמצעות גוף בלתי תלוי הולכת וגדלה עם התפתחות הטכנולוגיה ומורכבות המערכות בכלל והמערכות הצבאיות בפרט. כיצד מבטיחים כיסוי בדיקות נאות, ומה נדרש לעשות כאשר כישלון אינו אופציה?
המערכות החדשות שהופיעו ושעתידות להופיע בשדות הקרב משנות את בניין הכוחות, את הפעלת הכוחות ואת התפיסות המבצעיות. צבאות שאינם מתעדכנים בחידושים הטכנולוגיים עלולים להיפגע קשות ואף להיות מושמדים כליל
במלחמת לבנון השנייה הנהיג צה"ל מדיניות של פתיחות תקשורתית, ואילו ב"עופרת יצוקה" הונהגה מדיניות של סגירות תקשורתית, אולם שתי המערכות הדגישו את המונופול שיש לדובר צה"ל על המידע הצבאי
שינויים במאפייני המלחמה וכן תמורות חיוביות בחוסנה ובכושר עמידתה של ישראל מאפשרים לה להגדיל את מרחב הבחירה של אסטרטגיות המלחמה. בין היתר ביכולתה כיום - בניגוד לעבר - לבחור באסטרטגיה של צמצום המגע הישיר עם כוחות האויב, גם במחיר של התארכות המערכות
הרהורים והערות למאמרו של תא"ל (מיל') אברהם איילון (מערכות 316-315)
סיקורת על ספרו של רופרט סמית, "התועלת שבכוח - אמנות המלחמה בעולם המודרני", מערכות, 2013, 374 עמודים