מציג עמוד 155 מתוך 3293 תוצאות
תא"ל (מיל') אלישיב שמשי כתב ספר על נושא חשוב - כיצד השפיעו טעויות ניווט של מפקדים על תוצאות קרבות ("איפה אני נמצא לעזאזל?"). אבל לפחות הפרק בספר העוסק בקרב החרמון ב-1973 רצוף בשגיאות כה רבות, עד כי כל מסקנותיו הן חסרות ערך, ואין למפקדי צה"ל מה ללמוד מהן
במאמרו "השפעת החברה על הדוקטרינה ועל התרבות של צה"ל" (מערכות 412 ,מאי 2007 (מתלונן אל"ם פינקל על שהחברה הישראלית מציבה דרישות בלתי סבירות ממפקדי צה"ל. אבל האמת היא שהחברה בישראל מצפה מהם לדברים בסיסיים וסבירים ביותר. למשל: שיידעו שחייל זקוק למים לאחר כמה שעות צעידה ושטנק זקוק לתדלוק לאחר כמה שעות נסיעה
המבצע הבולט ביותר של חיל הים במלחמת שלום הגליל היה האיגוף הימי המוצלח שביצע: הנחתת אוגדת געש מצפון לצידון. אולם נוסף על כך הוא ביצע בהצלחה עוד שתי משימות מרכזיות: סיוע באש לכוחות שנעו צפונה לאורך ציר החוף והטלת מצור על נמלי לבנון
ניתוח צבאי מקצועי, המנותק מהוויכוח הפוליטי על מלחמת שלום הגליל ועל מה שקרה בעקבותיה, מעלה כי המלחמה הזאת, שהתנהלה בין שהתנהלה בין 6 ל-11 ביוני 1982, השיגה את יעדיה הצבאיים המתוכננים בתוך חמש יממות בלבד - על אף תקלות שהיו בה, כבכל מלחמה - וזכתה לקונצנזוס ציבורי כמעט מלא
אם וכאשר תשיג איראן נשק גרעיני, סביר להניח שהיא תנקוט מדיניות של עמימות ולא תמהר לאיים באמצעותו על ישראל או על שכנותיה. לדעתי, יותר משהנשק הגרעיני של איראן מסכן את ישראל, ישראל מסכנת את עצמה בכך שהיא מציבה את עצמה בראש המחנה האנטי איראני בעולם
קצינים בצה“ל יכולים לעשות קריירה לבנון | האם יש סיכוי שמפקד בקבע יבין מזהירה בלי להיתקל ביחידות מילואים, ואז, כשהם מועלים לדרגת אל“ם, הם מקבלים פיקוד על חטיבת מילואים, אף שאין להם מושג על אופיה המיוחד, ששונה מכל מה שהכירו עד כה. זה מתכון בדוק להחמצה. הפתרון: לשדך קציני קבע ליחידות מילואים בשלב הרבה יותר מוקדם
כתב העת "מערכות" הקדיש את גיליון אוקטובר 1959 שלו לתיאור מלא ומדויק של קרב המיתלה, פרי עטו של שרגא גפני. למאמר זה חלק חשוב בהפיכתו של קרב זה למיתוס גבורה לקריאת הגיליון המלא לחצו על "דפדוף בגיליון" או על "הורדת PDF"
בגיליון: "החייל עם הרובה אל החוף"; צין סין העממית; המכ"ם כגורם בהתנגשויות בים; פיתוי בערפל; צ'רצ'יל כאישיות ימית; מבצעי חיל הים במלחמת הקוממיות ועוד איך לקרוא בגיליון? לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF". קריאה מהנה
לרשות ישראל לא עומדים המותרות לנהל מערכות התשה ארוכות. מערכות משלימות כאלה יכולות להתרחש "על אש קטנה", אך רק לאחר שהאיום העיקרי הוסר. התמרון היבשתי הוא הכלי המיטבי להשיג את קיצור משך המערכה שכן הוא, יותר מכל אמצעי אחר, מציב איום של ממש על שרידותו השלטונית והתפקודית של האויב שבגינו מוכן הוא להפסיק את המערכה
המנגנון המטכ"לי הקבוע לתחקור אירועים מבצעיים חריגים הוקם בצה"ל בתחילת מערכת "צוק איתן", בהתאם להחלטת ממשלה בנושא על יסוד המלצות ועדות טירקל וצ'חנובר, והפקת לקחים פנים צה"לית עקב תהליכי הבדיקה והחקירה של מבצעים קודמים. המנגנון משמש כיום מודל מרכזי, בקנה מידה בין־לאומי, להערכה עובדתית של טענות להפרות דין במסגרת אירועים מבצעיים חריגים. במסמך שכתבו סא"ל (מיל') חגי רוטשטיין, לשעבר רע"ן מערכה מדינית ותחקור מטכ"לי במכללות הצבאיות ורס"ן (מיל') ד"ר רפאל בן־ארי, רת"ח מערכה מדינית בענף מערכה מדינית ותחקור מטכ"לי במכללות הצבאיות, כותבים השניים על התהליכים שהובילו להקמת המנגנון הקבוע, עקרונות הפעולה ותפיסת ההפעלה של המנגנון כמרכיב באסטרטגיה המבצעית הכוללת ובמסגרת המערכה המדינית-משפטית, לצד היקפי הפעילות של המנגנון והאתגרים העומדים בפניו. איך לקרוא בגיליון? • לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון" • להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF" • לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על הפרק הרלוונטי. קריאה מהנה