עיצוב המרחב ועיצוב המערכה בהתנתקות

כל אחת מהנסיגות שביצע צה"ל בעשורים האחרונים הייתה אירוע בפני עצמו. לכל נסיגה היה ביטוי ייחודי בהיגיון המערכתי והאסטרטגי שאפיין את המהלך. הריאיון הזה מתמקד בהתנתקות

כל הארץ חזית וכל העם צבא

הייעוד הכפול של מערך הגנת הגבולות - להגן בגזרתו במצב חירום מחד גיסא, ולמנוע הפרת ריבונות המדינה בשגרה מאידך גיסא, מקשה על הכוחות המגינים להיערך למלחמה. השיטה הסבירה היחידה לגשר על הפער היא שגרת אימונים מאתגרת ומדמת מציאות של תרחיש לחימה עצים ומפתיע. בהיעדר מערך אימונים כזה, התעצמות באמל"ח, התארגנות מחדש, השמת בעלי תפקדים מתאימים ושכלול שיטות הפעולה לא יספיקו כדי לתת מענה מבצעי מספק

השמדת מערך הטק"א במלחמת של"ג (זמין גם בשמע)

השמדתו של מערך הטק"א בבקעת הלבנון חוללה זעזוע עמוק בסוריה והיא הגורם המרכזי לכך שחזית רמת הגולן שקטה זה 25 שנה. אבל להישג הזה היה גם מחיר: הוא ששכנע את סוריה להשליך את יהבה בעתיד על טילי הקרקע-קרקע

ספר : המטכ"ל: כיצד הוא לומד, מתכנן ומתארגן

הפשיטה

20 ביולי הקשר נגד היטלר

כך נפלה צרפת

כנגד כל הסיכויים

מדוברות צבאית לעליונות תודעתית

המלחמות החדשות של צה"ל הן כולן במרחב האזרחי-ציבורי, והאויב מנצל עובדה זו כדי להביא לדה־לגיטימציה בדעת הקהל העולמית. צה"ל הפנים את השינוי וכולל את מאמץ התודעה כמרכיב מרכזי באסטרטגיה שלו. גם דובר צה"ל עדכן את דפוס פעילותו בהתאם למציאות התקשורתית החדשה, וקבע יעד אסטרטגי של מיצוב התודעה כהישג המוביל לניצחון במלחמה

סינדרום החשיבה המבוזרת בקבלת ההחלטות

בעוד קבוצת מקבלי ההחלטות בתקופה שקדמה ל־6 באוקטובר 1973 התאפיינה בדבקות בקונצפציה ובסינדרום "חשיבת היחד", הרי אין ספק שב־6 באוקטובר בבוקר התאפיינו חילוקי הדעות בקבוצה בסינדרום החשיבה המבוזרת