מציג עמוד 154 מתוך 3293 תוצאות
במאמר "ניצחון ללא הכרעה" ממערכות 430 (אפריל 2010) חוזר אל"ם גור ליש לתפיסה שכה הזיקה לצה"ל במלחמת לבנון השנייה ולפיה אין צורך להכריע מלחמות, אלא ניתן להסתפק בהנחתת מכות כואבות על האויב. הבעיה המרכזית בגישה הזאת היא שידיה של ישראל קשורות, והיא אינה יכולה להנחית על אויביה מכות כואבות באמת. לכן במלחמה אין לה אופציה אחרת זולת הכרעת האויב
%99 מהסחר של ישראל עובר דרך הים, ולכן קיומה מותנה ביכולתה לשמור על חופש השיט. אולם המושג "חופש השיט" - כפי שמוכיח המאמר הזה - חורג מעבר לאפשרות לפעול בים באופן חופשי וכולל את אבטחתה של כל שרשרת ההספקה למדינת ישראל וממנה - החל מנמל המוצא וכלה בנמל היעד. השאלה היא אם צה"ל בכלל וחיל הים בפרט ערוכים להגן על חופש השיט בהגדרתו המורחבת
זה כמה שנים שגופים שונים מנהלים מסע להטלת איסור מוחלט על שימוש בתחמושת שכוללת זרחן לבן - גם אם זו מיועדת למטרות לא קטלניות כמו מיסוך. המאמר בוחן כיצד מתגבשת נורמת איסור על נשק ומהם השלבים בדרך להפיכתו לטאבו מוחלט, עד כי השימוש בו גורר סנקציות
לאחר מלחמת העצמאות החליט בן־גוריון שרק ל־12 חיילים - כמניין שבטי ישראל - יינתנו אותות הצטיינות. כתוצאה מכך אבדו רישומים על עשרות חיילים שקיבלו צל"שים ממפקדי חטיבות ומאלופים והרישומים על עוד יותר מאלף חיילים שהומלצו לקבל צל"שים. הגיע הזמן להחזיר לתודעה את הגיבורים האלמונים האלה
כמעט כל הפרויקטים הביטחוניים בארה"ב חורגים מהעלויות ומלוחות הזמנים שנקבעו להם, ובעולם העסקי הם היו מוגדרים כישלון. המאמר בוחן את הסיבות לכישלון המתמשך הזה. הפרמטרים המשפיעים על הפיתוח הצבאי בארה"ב שונים, כמובן, מהפרמטרים המשפיעים על הפיתוח הצבאי בישראל, אך עדיין כדאי ללמוד מכישלונותיהם של האמריקנים כדי להימנע מטעויות דומות
במאמרו "תהליכים בבניין הכוח - איכות מול כמות" )"מערכות" 435 )טוען אל"ם ארז וינר שעל ישראל לזנוח את הפיתוח של אמצעי לחימה יקרים ותחת זאת להצטייד באמצעים זולים שנמצאים על המדף - כפי שנוהגים הסורים. הגישה שלה מטיף וינר היא מסוכנת ומבוססת על טיעונים שגויים
במבט של עשרים וחמש שנים לאחור אנחנו מופתעים לגלות, כי לגבי מלחמת ששת הימים קיימות עדיין כמה שאלות לא פתורות. ליבון משותף של הדברים על־ידי מקבלי ההחלטות במדינות השונות - כמו שנעשה בוושינגטון בחודש יוני 1992 - יכול להסיר את הערפל מעל כמה אירועים. על רקע ועידת השלום, ראוי להאיר בדברים הבאים כמה סוגיות לגבי אירועי מאי-יוני 1967, ובעיקר לגבי הרקע המדיני של המלחמה
ביחידות נוצר ידע חיוני רב שברובו הולך לאיבוד. הסיבה: רבים מהמפקדים לא אוהבים את המערכות הקיימות לניהול ידע, משום שאלה אינן מתאימות לאופיים. המאמר מציג מודל אחר לניהול מערכת ידע, שיקל על מפקדים הן להזין בה את תובנותיהם והן ללמוד ממנה על לקחיהם של מפקדים אחרים
הרעיון של אכיפה מהאוויר קוסם לרבים, משום שרואים בה דרך לחימה מהירה, יעילה וזולה בחיי אדם. אולם הניתוח ההיסטורי מלמד שבחלק ניכר מהמקרים הלחץ על העורף האזרחי אינו מביא להשפעה הרצויה על היריב. לעומת זאת תקיפת רכיבים צבאיים קריטיים (מניעה) הביאה בדרך כלל להישג הרצוי
מדיניות הקיצוצים הנכפית על צה"ל פעם אחר פעם מאלצת אותו לוותר על שירותיהם של אנשי קבע בגילאי הביניים שתיכננו להישאר בצבא עד גיל פנסיה. מדובר בתהליך שעלול להיות הרסני גם למפוטרים וגם לארגון. במאמר מוצגת מדיניות השחרורים שגובשה בחיל הים ואשר ממזערת את הנזקים למפוטרים ומגבירה את עוצמת הארגון