מציג עמוד 154 מתוך 3334 תוצאות
המבצע הבולט ביותר של חיל הים במלחמת שלום הגליל היה האיגוף הימי המוצלח שביצע: הנחתת אוגדת געש מצפון לצידון. אולם נוסף על כך הוא ביצע בהצלחה עוד שתי משימות מרכזיות: סיוע באש לכוחות שנעו צפונה לאורך ציר החוף והטלת מצור על נמלי לבנון
ניתוח צבאי מקצועי, המנותק מהוויכוח הפוליטי על מלחמת שלום הגליל ועל מה שקרה בעקבותיה, מעלה כי המלחמה הזאת, שהתנהלה בין שהתנהלה בין 6 ל-11 ביוני 1982, השיגה את יעדיה הצבאיים המתוכננים בתוך חמש יממות בלבד - על אף תקלות שהיו בה, כבכל מלחמה - וזכתה לקונצנזוס ציבורי כמעט מלא
אם וכאשר תשיג איראן נשק גרעיני, סביר להניח שהיא תנקוט מדיניות של עמימות ולא תמהר לאיים באמצעותו על ישראל או על שכנותיה. לדעתי, יותר משהנשק הגרעיני של איראן מסכן את ישראל, ישראל מסכנת את עצמה בכך שהיא מציבה את עצמה בראש המחנה האנטי איראני בעולם
קצינים בצה“ל יכולים לעשות קריירה לבנון | האם יש סיכוי שמפקד בקבע יבין מזהירה בלי להיתקל ביחידות מילואים, ואז, כשהם מועלים לדרגת אל“ם, הם מקבלים פיקוד על חטיבת מילואים, אף שאין להם מושג על אופיה המיוחד, ששונה מכל מה שהכירו עד כה. זה מתכון בדוק להחמצה. הפתרון: לשדך קציני קבע ליחידות מילואים בשלב הרבה יותר מוקדם
"אנשי חמאס צוידו במצלמות גו פרו ומצלמות ראש ומצלמות גוף. למי שלא היה את זה – היה טלפון נייד שבעזרתו צילמו. המטרה הייתה להשתמש בצילומים הללו כדי לשתק מפחד את האויב". ד"ר רון שלייפר, חוקר לוחמה פסיכולוגית מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, מסביר בריאיון ל"קול המערכות" על התרבות החמאסית, על לוחמה פסיכולוגית במלחמת "חרבות ברזל" ומה שעומד מאחוריה
"אנחנו מדברים על מנהרות צרות, מורכבות. אם יהיה לך נפגעים מה עושים? צריך לחלץ אותם לאחור. יש בעיות קשר מתחת לקרקע, ולא בטוח שהן פתירות כרגע אצל כולם". ד"ר דוד דוכן, עמית מחקר במכון ICT בהרצליה ומתמחה באסלאם רדיקלי, בריאיון ל"קול המערכות" על המורכבות של לוחמה בשטח בנוי
"אנחנו מזהים רחפני אויב רבים, וצריך להיות מוכנים לקבל אותם. באחד האירועים רחפן אויב הטיל עלינו חימוש. הכוחות לא הסתכלו למעלה, לא היו מוכנים לזה, והוא הצליח להגיע ממש מעל הכוחות שלנו". אל"ם ירון סימסולו, ראש תורת חי"ר וצנחנים, על אחד האתגרים של ההגנה בזמן המלחמה בעזה. בריאיון ל"קול המערכות" מדבר אל"ם סימסולו על הגנה במבצעי לחימה שונים, ועל טכניקות שונות של הגנה בקרב
"לא הורגלנו להילחם בתוך יישובים ישראלים עם טנק, והתאמנו את עצמנו תוך כדי לחימה. נדרשנו להתאים את עצמנו ללחימה בשטחים סגורים". אל"ם (מיל') יוסי תורג׳מן, ראש תורת חיל השריון בחירום במקשנ״ר מספר לריאיון ל"קול המערכות" על תפקידו של חיל השריון במערכה הנוכחית, על הלמידה המבצעית בשריון ועל סוגיית האמל"ח שמאפיינים את החיל
"חיל ההנדסה הקרבית מאפשר את התמרון, שכן הוא מסייע להתגבר על מכשולים, תורם להגברת השרידות של הכוחות באמצעות ביצורים ומערכות מיגון שונות ופוגע בתשתיות האויב אותן הוא הורס״. סא״ל (מיל') יונתן גולדפוס, מפקד צוות הלימ"ה במקהנ״ר, מספר ל"קול המערכות" על פעילות החיל במהלך המלחמה, שמתאפיינת גם במתאר התת קרקעי של האויב
ניתן לפתח תורת לחימה אפקטיבית של "קרב בזק", אך תורת לחימה כזאת אסורה שתהיה מבוססת כולה על יתרונות לכאורה של כלי זה או אחר. הסיבה : נטרול- ואפילו חלקי- על-ידי האויב של היתרונות הקרביים, הנגזרים מהעדיפות הטכנולוגית, עלול להביא לכישלון צורב בקרב - כפי שנוכח חיל השריון לדעת במלחמת יום הכיפורים. תגובה למאמרו של סא"ל אליעזר שנוולד, "בחזרה לקרב הבזק" (מערכות 376, אפריל 2001)