מציג עמוד 154 מתוך 4422 תוצאות
בספרו על המלחמה מתאר קלאוזביץ כיצד תנאי מזג האוויר השונים, ובהם הערפל, משפיעים על שדה הקרב. כדי להימנע ככל הניתן מהתפשטות "ערפל הקרב" והשלכותיו, על צה"ל, כצבאות מודרניים אחרים, לקדם במהירות פעולות מעשיות ולהוביל פתרונות מדויקים לשדה הקרב המשתנה
האם האמרה "חי"ר מנצח קרבות, אך לוגיסטיקה מנצחת מלחמות" רלוונטית למלחמת רוסיה-אוקראינה? אם ראייתו של מזכ"ל נאט"ו נכונה, והמלחמה תוכרע באמצעות הלוגיסטיקה, אזי המדד שיכריע את הכף הוא קצב ההצטיידות האוקראיני באמל"ח ותמיכה לוגיסטית בו, מול קצב התגבור הרוסי לזירה בכוח אדם לוחם
ספר זה בוחן את אירוע פרל הארבור, ומסייע להבין את תופעת ההפתעה האסטרטגית באמצעות מחקר מעמיק העוסק בכישלון מערך ההתרעה
ד"ר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים באוניברסיטת תל אביב ולשעבר יועץ מתאם פעולות הממשלה בשטחים וראש הזירה הפלסטינית באמ"ן, סוקר בריאיון ל"קול המערכות" את הדור הצעיר של עזה. מה היה חלקו במתקפה של 7 באוקטובר ולאן פניו בעתיד? האם יהווה הדור הזה הזדמנות לשינוי, כשיתחיל המהלך האסטרטגי של ישראל בניסיון לכונן סדר חדש בעזה?
ספר זה מציע כהבטחת מחברו: "מפת דרכים להבנת שכנינו המוסלמים". הוא מציג מסגרת תפיסתית כוללת, דתית ותרבותית, המכוונת בעשורים האחרונים את מאבקי האסלאם ואת חלומותיו
מלחמת "חרבות ברזל" יוצרת הזדמנויות שונות למדינות ולארגוני טרור בעולם המוסלמי להתקרב לציר כזה או אחר. פקיסטאן הגרעינית ואפגניסטאן, שמשמשת מקלט בטוח לארגוני טרור, הן שחקניות חשובות ובלתי צפויות שיש לשים לב אליהן. מאמר על בעיית פליטים חדשה שלא זוכה לתהודה מספקת
"הדבר הבולט פה הוא הסיפור של ההשתתפות של חיל הים בקרב היבשתי. זה בא לידי ביטוי הן בפעולות קומנדו כירורגיות של שייטת 13 והן בפעילות של שייטת 3, שמהווה צינור ארטילרי נוסף של צה"ל״. סא"ל (מיל') ד"ר אייל פינקו, חוקר מודיעין, סייבר וביטחון לאומי, על הפעילות הייחודית של חיל הים בלחימה
"אני חושב שהתמרון של צה"ל כרגע מבוצע היטב. אנחנו מתמרנים בשטח קשה, שבו כמעט כל 10 מטרים אתה נכנס לתא שטח חדש וזאת נוסף למאמץ האבטחה המתמיד, 360 מעלות, לכל מה שיכול לצוץ מתחת לקרקע או מעליה. ההישגים של חמאס בתחום הזה מוגבלים מאוד". אלוף (מיל') יאיר גולן ל"קול המערכות" על התמרון הקרקעי בעידן המודרני, ועל מה שמאפיין בכך את הפעילות של צה"ל בעזה
אינתיפאדת אל-אקצא אינה בבחינת חזרה לאסטרטגיית המאבק המזוין, שכן ערפאת מעולם לא נטש ולא חשב לנטוש את האסטרטגיה הזאת. יחד עם זאת אין להתעלם מהתמורות שעברה אסטרטגיית המאבק המזוין בראייה של אש"ף : ממכשיר מרכזי, שהעשייה המדינית באה רק לשרת אותו, למכשיר חשוב, הניצב לצד - ולא פעם תחת - האופציה המדינית. בעיני אש"ף לא חזר המאבק המזוין להיות מהות העשייה הלאומית ועיקרון בעל קיום עצמאי - כפי שהיה בשנות ה-60 וה-70 והוא ממשיך לעמוד בצילם של היעדים המדיניים