אמ"ן יוצא לאור

העשור הראשון לאגף המודיעין בצה"ל

הטקטיקה של הפעלת אש מסייעת בקרב: התפתחות ולקחים

על תיאום, על שיתוף פעולה ועל מה שביניהם

מנגנון הקישור והתיאום הביטחוני, שהיה אבן יסוד במערכת היחסים שבין צה"ל למשטרה הפלסטינית בשנים 1996-1994, עם תחילת יישומו של הסכם אוסלו, נחלש והפך במידה רבה לבלתי רלוונטי במציאות של שנת 2000. נראה כי הגיע הזמן למנגנונים חדשים שיתאימו למציאות המשתנה

מבצע "כוח הברית" : ניתוח אופרטיבי ראשוני

פרשנים רבים מיהרו לקבוע לאחר מלחמת קוסובו, כי הניצחון שהושג בה הוא בעצם ניצחונה של "המהפכה בעניינים הצבאיים" - הכרעת האויב באמצעות כוח אווירי המפעיל חימוש מונחה מדויק. אבל האמת היא שבקוסובו נוהלו שתי מערכות נפרדות: ההפצצות האסטרטגיות על סרביה וההפצצות הטקטיות על כוחות הצבא הסרביים בקוסובו. בעוד שההפצצות בקוסובו התגלו ככישלון. התברר שניתן האמצעים מאוד פשוטים להכשיל אמצעי לחימה שהם בחזית הטכנולוגיה העולמית

האיום של בן-לאדן ושל "בוגרי אפגניסטן" על ישראל

לאחר נסיגת בריה"מ מאפגניסטן הפנו אלפי המתנדבים המוסלמים את הלהט הדתי שלהם בעיקר לפעולות טרור נגד ארצות-הברית. רק באחרונה הם החלו לפעול נגד יעדים ישראליים

בסבך הלבנון

המעמד האסטרטגי בים התיכון

המצב האסטרטגי בים התיכון אין לדון עליו כשהוא לעצמו. אפשר בכל זאת לסקור "ממעוף הציפור" את המצב האסטרטגי בכללו, ואחר לרכז את תשומת הלב במיוחד באזור הים התיכון

האסטרטגיה בים התיכון

בימי המלחמה העולמית לא היה תחילה כל קושי לצי של מדינות ההסכמה לשלוט בים התיכון נגד כוחותיהן החלשים של המעצמות המרכזיות. אולם כאשר הופיעה על הבמה הצוללת נשתנה המצב

התובלה המוטורית בארץ וסיגולה לתפקידי חירום

דאגה מוקדמת ליצירת תובלה מנועית מסודרת בארץ, המסוגלת מלכתחילה למילוי התפקידים העומדים לפניה, יכולה לסייע לא מעט ליישוב בשעה חמורה זאת, ויפה שעה אחת קודם

לא מלחמה היברידית מצומצמת, אלא מצב מלחמה קונספטואלי

תגובה למאמרו של ד"ר יגיל הנקין על אודות הקשר שבין המושג "מלחמה היברידית" ובין האירועים האלימים הרחבים שביצעו ערביי ישראל בשטח מדינת ישראל בזמן מבצע "שומר החומות"