מציג עמוד 153 מתוך 8186 תוצאות
ההבחנה שעושה אל"ם משה שרביט במאמרו "מוכנות הצבא- ניתוח מושגי" (מערכות 370 ,אפריל 2000 ) בין מוכנות מבצעית מיידית למוכנות מבנית עתידית היא בעייתית. ראשית, מרכיבים רבים של המוכנות המבצעית שייכים גם למוכנות המבנים - ולהפך -ושנית, לעולם לא ניתן לדעת לאיזה טווח זמן מתייחסת המוכנות המבנית: עוד חודש, עוד שנה, עוד 10 שנים? על מכשלות אלה ניתן להתגבר באמצעות מכשיר חשיבה קיים : הערכת מצב למוכנות
יציאת צה"ל מלבנון חייבת להיות מנוצלת להפקת לקחי מהעימות המוגבל שהוא ניהל שם, שכן העימותים הבאים -אם וכאשר יפרצו- יהיו קרוב לוודאי במתכונת דומה. המידה שבה צה"ל יאמץ את תרבות השאלה ביחס לניסיונו בלבנון וטיב השאלות שיעלו לדיון בסוגיה זו יהיו מבחן בגרות לצבא
לאחר נסיגת בריה"מ מאפגניסטן הפנו אלפי המתנדבים המוסלמים את הלהט הדתי שלהם בעיקר לפעולות טרור נגד ארצות-הברית. רק באחרונה הם החלו לפעול נגד יעדים ישראליים
כיום כל מפקד בצה"ל בדרג האופרטיבי הטקטי מכיר את המערכת המבצעית "משואה". מה הקשר בינה לבין משואות יום העצמאות, איפה הציבו בימי קדם תשתיות לתקשורת מהירה ואיך התמודדו לפני 2000 שנה עם פרצות אבטחה?
התערוכה "בואי. תימן" שהוצגה במסגרת סמינר בין־לאומי של מפקדת העומק בנושא, מספרת באופן חזותי את סיפורה הייחודי של תימן דרך מפות, תצלומים, תרשימים וחומרים ויזואליים אחרים, הממחישים את המורכבות של הקונפליקט המתמשך במדינה ואת העובדה שהיא אינה רק זירת מלחמה אלא ארץ בעלת מורשת ייחודית ומפוארת
מי שטוענים שיש להפסיק את השימוש בתוכנת ”פאואר פוינט״ בגלל אנשים שעושים בה שימוש גרוע וחובבני דומים למי שקוראים ללוחם העכשווי לחזור להשתמש בחרב ובחץ וקשת במקום להדריכו כיצד לתפעל נכון את כלי הנשק המודרניים העומדים לרשותו. תגובה למאמרו של אל״ם ארז וינר ”נקודת חוזק שהיא נקודת תורפה״ )מערכות 424 ,אפריל 2009)
מערכת ההגנה בסיני ב-1973 ומערכת ההגנה במערב אירופה )"החומה האטלנטית"( ב-1944 הן שתיים ממערכות ההגנה המשמעותיות ביותר במאה ה-20 .על אף הריחוק הגיאוגרפי והכרונולוגי בין השתיים, יש ביניהן קווי דמיון מפתיעים, שהכרתם מאפשרת לזהות את המרכיבים הקבועים הנוגעים להפעלת הכוח המגן בתרחישים דומים
ספרו של אל“ם (מיל‘) משה גבעתי ”בודדים על התל - קרב תל א-סקי במלחמת יום הכיפורים“ - מספר את סיפורם של 27 לוחמים שמצאו את עצמם מכותרים על ידי כוחות סוריים גדולים וניהלו קרב רצוף מעשי גבורה יוצאי דופן עד שחולצו. הספר מביא תיאור מדויק מאוד - ומרגש עד דמעות - של הקרב
ההערכה המקובלת כיום היא שבן לאדן מסתתר בחבל וזיריסטאן, שלהלכה שייך לפקיסטאן, אך בפועל היא אינה מצליחה לממש את ריבונותה בו. שליטי האזור הם שבטים אפגניים הדוגלים באסלאם בגרסתו הקיצונית ביותר ותומכים בטאלבאן. המאמר מסביר כיצד איבדה פקיסטאן את השליטה על האזור, מדוע לא מצליח צבאה לכבוש אותו, ומה צפוי לעולם אם במקום שפקיסטאן תשתלט על וזיריסטאן, וזיריסטאן תשתלט על פקיסטאן
