מקומו של המפקד בשדה הקרב
צבאות רבים - ובהם צה״ל - מתחבטים בשאלה מה צריך להיות מקומו של המפקד בשדה הקרב. המסורת היהודית גורסת שעליו לעמוד בראש אנשיו
מציג עמוד 153 מתוך 6300 תוצאות
צבאות רבים - ובהם צה״ל - מתחבטים בשאלה מה צריך להיות מקומו של המפקד בשדה הקרב. המסורת היהודית גורסת שעליו לעמוד בראש אנשיו
הבעיה המרכזית של צה“ל אינה איך ”מגדלים“ מצביאים, אלא איך משאירים בצבא את יוצאי הדופן שיכולים להיות מצביאים מבריקים, אך לרוב אינם שורדים את הדרך הארוכה מהטירונות לרמטכ“לות. תגובה למאמרו של אל“ם עינב שלו ”איך מגדלים מצביאים“
השימוש בסנקציות ככלי מדיניות חוץ וביטחון התרחב מאוד בעשורים האחרונים. ישראל רואה בהן כלי חשוב בסל הכלים הביטחוני־מדיני שלה, לא רק נגד איראן, אלא גם כחלק ממאבקה בטרור הפלסטיני ובחזבאללה. כשנה לאחר תחילת המלחמה באוקראינה אפשר לקבוע כי הסנקציות נגד רוסיה אינן עובדות, והן אף הביאו להקצנת מדיניותה של רוסיה. המקרה הרוסי גם מאפשר לנו לשאול שאלות קשות על תועלת הסנקציות נגד איראן
האתגר: סכמות מנטליות מפחיתות חוסר ודאות, מאפשרות התכוננות, דריכות והיערכות לפעולה. הן עשויות לאפשר לחייל להפעיל תסריט פעולה אשר מתאים לסיטואציה המבצעית וכך להביאו לנהוג באופן מיטבי, כמעט אוטומטי, מול תרחישים צפויים. פעמים רבות האדם מקבל החלטה בהתאם לסכמה בראשו ולא בהכרח כתוצאה מתהליך סדור של בחינת אלטרנטיבות ובחירה מתוכן. החזקה של מספר מצומצם של סכמות וחוסר מיומנות לעבור בין סכמות, עלולים לפגוע באפקטיביות ההתנהלות של הלוחם. ב״צוק איתן״ ניכרו פערים בין הסכמות איתן הגיעו הכוחות למערכה ובין המציאות המבצעית שהתהוותה במהלכה, בשני ממדים עיקריים: הזמן ומרחב הלחימה.
האתגר: טיב המעבר של יחידות בין מצבים שונים והקשרים שונים (אימון־ קו, בט"ש־לחימה, הכשרה בסיסית, הכשרה מתקדמת וכדומה) תלוי בשני רכיבים עיקריים: עוצמת היחידה האורגנית והתארגנות אפקטיבית מול ההקשר החדש. האתגר המרכזי של המפקד הוא לחבר בין שני רכיבים אלה. על המפקד לדעת כיצד לפעול נכון בשלב ההכנה ובעת הנהגת המעבר לאחר שינוי המשימה. "אם לא נאט, לא נביט, לא נשים לב לפרטים, לא נגיע לארץ חדשה." (שלמה ארצי, "ארץ חדשה")
האתגר: לפעילות המודיעין השלכות מנטליות רבות. בשירות זה מעורבים גם קשיים רגשיים שהמודעות אליהם פחותה כיוון שלכאורה אין לגיטימציה לדון בהם במסלול שירות שבו עקרונית אין סיכון פיזי ובגלל האופי הסודי והחשאי של העבודה האמ״נית. משרתי אמ"ן מתמודדים עם אתגרים רבים כמו פעילות בגבולות מטושטשים, חוסר בהירות בנוגע ל״אסור״ מול ״מותר״, תרבות סוד מקודשת הגובלת לעיתים ב״פרנויה מתוחזקת״ עימה החייל נאלץ להתמודד לבד, תחושה של אחריות טוטלית בה ״ביטחון המדינה מונח על כתפיי״, היחשפות לתכנים קשים בלי יכולת לספר עליהם, פער בין יכולת מקצועית־שכלית ובין בגרות רגשית, ועוד. "[...] החלום שלי היה להגיע ליחידה. כל המסלול שלי כילד היה כדי להיות שם. גם ההורים שלי דחפו מאוד. בתיכון הייתי נחשב אולי קצת למוזר, לא הייתי הלהיט בכיתה... לא בטוח שהבינו אותי כל כך, אבל כל זה השתנה כשהגעתי ליחידה. הרגשתי שהגעתי הבייתה, שמבינים אותי. אני עושה ביחידה עבודה עם אנשים מדהימים, תפקיד ממש מאתגר עם השפעה יוצאת דופן [...] בשנתיים האחרונות עשיתי דברים קריטיים שאני חושב שהצליחו למנוע הרבה פיגועים. יושב קצין בגלילות ומצליח לשנות דברים במציאות במקום אחר ולהציל אנשים חפים מפשע. זה מדהים בכל קנה מידה... לפעמים אני לא מבין איך נותנים לי לעשות דברים כל כך חשובים בגיל כל כך צעיר. בבית ההורים לא סומכים עליי בכל מיני דברים וביחידה אני עושה דברים מטורפים... אחד האירועים שהכי השפיעו עליי בשירות זה פיגוע שלא זיהינו בזמן ונהרגו אזרחים ישראלים. עד היום זה מעיק עליי, הלוואי שיכולתי לעשות משהו אחרת". (סרן א', קצין סייבר באמ"ן)