על תרבות הלמידה בצה"ל

דיון על המושג "תרבות למידה" תוך בחינת דפוסי החשיבה והפעולות הרווחות במסגרות הלמידה וההדרכה בצה"ל, והצעת מערכת חלופית

בין המערכות 18: אפריל-מאי 2022

בגיליון: הביטחון הלאומי הליטאי בצילה של רוסיה ומחשבות על ישראל / השלכות אפשריות של המלחמה באוקראינה על יחסי צבא-חברה בישראל: מחשבות ראשונות / כשירות ולא כמות / עם קשה עורף / גנרל חורף מחפש כיוון / שאלון "תפיסת מצב": כלי לאיתור מוקדי לחץ ומסוגלות במשימות הנדרשות מהפרט ומהמסגרת / האם נרדמנו בשמירה? על אתגר הכשירות הערכית בתעסוקה מבצעית / עוצבת הקומנדו – מאוסף יחידות מובחרות ל"אס בשרוול" של צה"ל / שלושת "הגדולים" מכים שוב: לקחים צבאיים ראשוניים מחודשיים של מלחמה באוקראינה / על המידתיות / מה בין טרור לאומני לדתי?

מיקום המפקד: דיון במיקומו של מפקד חטיבה מרחבית )חטמ"ר( בעת מתקפת פתע רחבת היקף

במחקר שערכתי לפני עשור וחצי בנושא "מעבר בין בט"ש למלחמה - אתגר של זיהוי השינוי, הטמעתו וביצועו",1 כתבתי כי אחרי שהמפקד מבין כי המצב השתנה, אחד האתגרים הגדולים ביישום השינוי הוא שינוי בפו"ש, ויש בו שני מרכיבים: הראשון הוא המעבר מפו"ש ריכוזי יחסית ולעיתים בתפיסת פיקוד פרטני, לפו"ש מבוזר. מעבר זה מחויב לנוכח העלייה הדרמטית בהיקף המידע הזורם למפקדים ולמפקדות כאשר המצב משתנה. אי אפשר לשלוט באופן אפקטיבי בעשרות אירועי לחימה קטנים במקביל. המרכיב השני הוא ארגון הפו"ש מחדש, כנגזרת של כניסת יחידות חדשות ומפקדות חדשות. במצב של מתקפת פתע, מערכת הפו"ש קורסת, או לפחות ניצבת בפני סכנת קריסה, ולמניעת קריסתה או התאוששותה המהירה מגוון היבטים, ובהם השניים האמורים מעלה ועוד כמה, כמו לדוגמה הגדרות מחודשות של אופי המידע הנדרש להיות מועבר, ארגון של המפקדה בהתאם למי שנמצא בה בעת מתקפת הפתע, וגם הנושא של מאמר זה – מיקום המפקד. אירועי 7 באוקטובר 2023 כללו את יציאתו של מפקד החטיבה הדרומית אל"ם אסף חממי ז"ל ממפקדת החטיבה במחנה רעים מייד אחרי פתיחת מתקפת החמאס, ומותו לאחר זמן קצר בקרב בקיבוץ נירים. מפקד החטיבה הצפונית אל"ם חיים כהן נשאר בחמ"ל החטיבה עד הערב וספג על כך ביקורת. מאמר זה דן בסוגיה מורכבת של מיקום מפקד חטיבה מרחבית במצב שבו בגזרתו מתקיימת התקפה רחבה, לרוחב כל הגזרה – מתוך הבנה כי מצב זה התרחש בבוקר 7 באוקטובר 2023, בצהרי 6 באוקטובר 1973, וייתכן שיתרחש גם בעתיד. הדיון בעניין זה טעון רגשית, אך חיוני לדון בו מזווית מבט מקצועית "קרה", עקב חשיבותו ללמידה לכלל מרחבי הגבול של ישראל – מול לבנון, סוריה, ירדן, מצרים, עזה וקו התפר באיו"ש

מרכיב האיכות במרוץ העצמה הישראלי - ערבי בשנות ה-80

סימולטורים בזווית שלא הכרנו

לוחמת סייבר בימי קורונה: ארגוני הבריאות בחזית המערכה

נראה כי משבר הקורונה והתקיפות הבלתי פוסקות נגד ארגוני בריאות ברחבי העולם העלו את המודעות למידת הפגיעות שלהם, והובילו להגברת המאמצים הבין־לאומיים להתמודדות עם האיום ולהגנה מדינתית ובין־לאומית עליהם. התקווה היא כי העלאת המודעות לאיום על מערכות הבריאות לא תדעך, גם לאחר שימצא חיסון לנגיף

סקירת הספר "אנשים מול אש"

תוכנית ארז חרטה על דגלה להכשיר את מפקדי העתיד של זרוע היבשה. חניכי התוכנית, המיועדים לתפקידי פיקוד בגדודי היבשה, עוברים הכשרה מקיפה, ובמסגרתה ניתן דגש רב ללימוד המקצוע הצבאי. בתוך כך לומדים החניכים על חשיבות הקריאה של ספרות צבאית ככלי מרכזי ללימוד מנסיונם של אחרים. ״מערכות״ בשיתוף התוכנית נותן במה לסקירות נבחרות שכתבו החניכים, כחלק מקידום תרבות של קריאה ושיח מקצועי

מתקפה סורית ברמת הגולן - דברים והקשרם

תגובה למאמרו של אל"ם ד"ר זאב איתן (מערכות 316-315)

שיבוש אזרחי, מודיעין צבאי: כיצד העידן הדיגיטלי עיצב מחדש את אמ"ן

המאמר עוסק בהשפעת העידן הדיגיטלי על תהליכי פיתוח הידע באמ"ן, תוך בחינה של אימוץ טכנולוגיות ושיטות פעולה מהעולם האזרחי, ובפרט גישת ה"שיבוש". הוא מראה כיצד אימוץ מערכות דואר אלקטרוני, פלטפורמות מבוססות "משיכה", רשתות מידע מבוזרות וכלי בינה מלאכותית יצרו שיפור בתפוקה ובקצב העבודה, אך גם ערערו את מבני האחריות, הבקרה וההיררכיה באמ"ן. המאמר מתחקה אחר הפיכתה של 8200 מיחידת סיגינט ליחידת סב"ר, ובוחן את תהליך השחיקה במעמד הקב"רים ואת התמסמסות ההבחנה בין איסוף למחקר. הכותב מציע לראות בשינויים הללו תוצאה של שילוב בין החלטות מלמעלה ובין יוזמות מלמטה, אך גם כתהליך שלא לווה במנגנוני תיקון ובחינה ביקורתית מספקת. לטענתו, אובדן חגורות ההגנה הפורמליות והבלתי פורמליות באמ"ן היה בין הגורמים לכשל המודיעיני באוקטובר 2023

קווים בהתפתחות מערכות הנשק העתידיות