מציג עמוד 152 מתוך 1766 תוצאות
במאמר "ניצחון ללא הכרעה" ממערכות 430 (אפריל 2010) חוזר אל"ם גור ליש לתפיסה שכה הזיקה לצה"ל במלחמת לבנון השנייה ולפיה אין צורך להכריע מלחמות, אלא ניתן להסתפק בהנחתת מכות כואבות על האויב. הבעיה המרכזית בגישה הזאת היא שידיה של ישראל קשורות, והיא אינה יכולה להנחית על אויביה מכות כואבות באמת. לכן במלחמה אין לה אופציה אחרת זולת הכרעת האויב
גם אמצעי הלחימה שיהיו איתנו ב-2025 לא יוכלו להחליף את התמרון אלא רק לסייע לו. העובדה הזאת מדגישה עד כמה היה זה שגוי לחשוב במלחמת לבנון השנייה )2006 ) שאפשר לנצח במלחמה ולהפסיק את ירי הרקטות רק באמצעות חימוש מונחה מדויק
במלחמה הבאה יוטל עומס עצום על מערך הלוגיסטיקה גם משום שצה"ל יחתור להכרעה באמצעות מהלכי תמרון עמוקים - מה שיצריך העברת אספקה לכוחות הלוחמים בשטחים עוינים - וגם משום שהעורף הלוגיסטי יהיה נתון לאש כבדה של טילים ושל רקטות. המאמר סוקר כיצד מתכונן מערך הלוגיסטיקה לאתגר הכפול הזה
המאמר מנתח את הגורמים שהביאו לירידה המשמעותית בהיקף הפיגועים בעורף ישראל בשנים 2003- 2005 ומגיע למסקנה שלגדר ההפרדה חלק מרכזי בכך לצד תפיסת ההפעלה המערכתית והסינרגיה בין מרכיבים נוספים שמפורטים להלן. המחבר קובע שגדר ההפרדה לא רק הגבירה מאוד את יעילותו המבצעית של צה"ל במלחמה נגד הטרור, אלא גם איפשרה לו לצמצם משמעותית את האמצעים שהיו נחוצים קודם לכן, דוגמת סגרים , כתרים עוצרים וכו'
בגיליון: להתחיל מחדש – הקמת רגימנט לחימה בחופים בחיל הנחתים / אלסיאסה אלשרעיה: הפרגמטיזם של אבו מחמד אלג'ולאני בגיבוש המשטר החדש בסוריה / דוח על הקצונה ותפקודה במלחמה ממושכת / החות'ים בזירה הבין־לאומית: ניתוח אסטרטגי דרך נקודת מבט שבטית / המיליציות הטורקמאניות בסוריה ככוחות שלוחים בשירות טורקיה
מגזין סוף השבוע של "מערכות": מאמר חדש במלאת שנתיים למלחמת רוסיה-אוקראינה על הפן הכלכלי שבה והשפעתו על הסדר העולמי / על משמעות המילה רמצ'אן, מדוע הוא חודש של לחימה בעיני ארגוני הג'האד והקשר ההדוק בין הלחימה נגד תאוות הנפש והלחימה בחודש זה / פודקסט על כללי המשחק של העימותים האסימטריים באזורנו / המבצעים הגדולים של הכוחות המיוחדים מבית גלי צה"ל ומערכות: על פרוקסי, ברית הפריפריה וכיצד האויב של האויב שלי הוא חברי / מאמר חדש על ההבדל בין קצינים ונגדים בחירום / ספר לשבת בסימן מלחמת האזרחים בסוריה. "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם
התערוכה "בואי. תימן" שהוצגה במסגרת סמינר בין־לאומי של מפקדת העומק בנושא, מספרת באופן חזותי את סיפורה הייחודי של תימן דרך מפות, תצלומים, תרשימים וחומרים ויזואליים אחרים, הממחישים את המורכבות של הקונפליקט המתמשך במדינה ואת העובדה שהיא אינה רק זירת מלחמה אלא ארץ בעלת מורשת ייחודית ומפוארת
היא ניזונה ממלחמות וקופאת בעיתות שלום – כבר אלפי שנים שהמילה חירום משתכללת ויוצרת ביטויים חדשים, משעת חירום ועד נחיתת חירום, ואפשר לנחש מדוע מאה השנים האחרונות הן תור הזהב שלה. מתי דוברי העברית לא השתמשו כלל במילה חירום? באיזו מלחמה נולד הצירוף מצב חירום? ואיפה מתועד שלב ביניים נדיר בתהליך הלידה של צירוף חדש?
לצד הלקחים הפורמליים, המופקים מכל מלחמה בתהליך שיטתי הכפוף לסטנדרטים מקצועיים ומדעיים של הוכחה ודיון, מפיקים המנהיגים האזרחיים והצבאיים גם לקחים לא פורמליים, הקיימים רק במוחותיהם ושאינם כפופים לביקורת כלשהי. דווקא ללקחים לא פורמליים אלה יש לעיתים השפעה מרחיקת לכת ועמוקה הרבה יותר מאשר ללקחים הפורמליים