מציג עמוד 151 מתוך 5389 תוצאות
יש הטוענים שאם איראן תשיג נשק גרעיני, ניתן יהיה להשיג עימה שיווי משקל המבוסס על הרתעה, בדומה לשיווי המשקל שהשיגו ארה"ב ובריה"מ במלחמה הקרה. בחינה מעמיקה ומקצועית יותר מגלה שבמקרה של איראן הנחות היסוד של המלחמה הקרה פשוט אינן מתקיימות
המעבר מחיל הנשים של פעם אל מטה היוהל"ן של שנת 2000 משקף את המעבר מחשיבה מסורתית לחשיבה חדשנית. במטה היוהל"ן כבר לא עוסקים בקידום נשים אלא בהטמעת התפיסה שלפיה צה"ל ייבנה כך שלזהות המינית לא תהיה משמעות באיוש תפקידים
האם לבנות יחידות לוחמות חדשות לפי מודלים קבועים או בהתאם למשימות הספציפיות שמיועדות לאותן היחידות? לכל אחת מהדרכים האלה יש יתרונות וחסרונות. בזרוע היבשה מנסים ליהנות משני העולמות: לבנות יחידות לפי מודלים קבועים ולהתאים אותן בכל פעם למציאות המשתנה
מאמרו של עדו רכניץ "הגדרת האויב בלחימה בטרור" )"מערכות" 435 )מקומם, בלתי מוסרי ומנוגד לרוח צה"ל
שחזור קרבות באמצעות תטל"ג (תרגיל טקטי ללא גייסות) היסטורי בשטח שבו נערכו הקרבות הוא דרך מצוינת לצבירת ניסיון בקבלת החלטות בלחימה
אם הניצחון על הטרור והכרעתו יושגו במחיר השחתתם של החברה הישראלית בכלל ושל לוחמי צה"ל בפרט, יהיה זה ניצחון בקרב אך הפסד במערכה
חיל הרפואה גיבש "תוכנית חיסון" מפני תגובות קרב לצוותי הצלה שנחשפים למראות קשים בעת טיפול בקורבנות של טרור, של תאונות ושל אסונות
בשיח הצה"לי קיימת הדעה שלפיה סוריה תנסה במלחמת עתידית נגד ישראל לנהל מערכה א-סימטרית. הגישה הזאת מספקת תיאור שטחי מאוד של המציאות
הישגיהם של הסורים ברמת הגולן בפתיחת מלחמת יום הכיפורים לא נבעו מ"קונספט מעוות של הגנה קשיחה וניידת של צה"ל" (מערכות 397). את הסיבות לכישלון יש לחפש במקומות אחרים
יש הגורסים כי תפקידו של צה"ל הוא רק לייצר ביטחון ולא לפתור בעיות שמערכת החינוך להשכילה להתמודד איתן, אחרים אומרים שהחינוך הוא משימה ביטחונית מהמעלה הראשונה. מי צודק?