מציג עמוד 150 מתוך 1874 תוצאות
הפרה מהותית של הסכם שלום בין שתי מדינות - למשל באמצעות הכנסת כוחות גדולים לאיזור חיץ שאמור להיות מופרז - יוצרת למדינת הסטטוס-קוו בעיה קשה: אם תגיב ביד רכה מדי, היא עלולה להזמין מעשי תוקפנות נוספים, ואם תגיב ביד קשה מדי, היא עלולה למוטט את ההסכם, שבהמשך קיומו היא מעוניינת. המאמר הזה מסביר כיצד ניתן לפתור את הדילמה הזאת באמצעות פעולות בעלות "מקדם הפיכות גבוה" - דהיינו פעולות שגובות מחיר מהצד התוקפן, אך בלי לדרדר את המצב בהכרח למלחמה
מימי קדם מזוהה הלחימה עם גברים. מחקרים בין־תרבותיים מגלים שאלימות קשה היא ההבדל המובהק ביותר בין המינים. האם זו תוצאה של חינוך ושל מקובלות חברתיות, או שמא גברים מטבעם מותאמים יותר מנשים ללחימה?
שאלון שפותח ואשר נועד למדוד את אקלים הבטיחות, את עבודת הצוות ואת סגנון המנהיגות ביחידות שדב התגלה כמכשיר ניבויי מובהק של נתוני הפציעות, של תקלות הנשק ושל כשלים משימתיים ובטיחותיים בשלוש חטיבות סדירות והצביע על הבדלים מובהקים בין חטיבות, גדודים, פלוגות ומחלקות. שימוש תקופתי בשאלון לצורך מתן משוב אישי למפקדים יכול לספק אמצעי לשיפור המוכנות ביחידות השדה
בקוד האתי של ארגון ממלכתי, מקצועי וחיוני אין מקום לרגשות. מי שכולל במסמך "רוח צה"ל" דרישות ל"אהבת הארץ" או ל"אהבת המולדת" אינו מבין מהו קוד אתי או אינו רוצה בו כלל
בנסיבות המיוחדות ששררו בימיה הראשונים של אינתיפאדת אל-אקצא הייתה ההחלטה לפנות את מדחת יוסף ז"ל ממתחם קבר יוסף באמצעות הפלסטינים שקולה, נכונה ונבונה. באותה עת עדיין שררו מידה רבה של אמון ושל הסתמכות הדדיים בין צה"ל לבין הרשות הפלסטינית, ואלה הוכיחו את עצמם לפני האירועים, במהלכם ואחריהם. חשוב להסביר את העובדה הזאת כדי לנפץ את מיתוס ההפקרה, שקנה לו שביתה לא רק בציבור הרחב, אלא גם בצה"ל
רוב המסתננים הערבים בין שלהי מלחמת השחרור למבצע קדש חדרו למדינת ישראל כדי להתיישב מחדש באזורים שמהם נמלטו או למטרות כלכליות - שוד, גניבה והברחות. אולם אף שהפעולות האלימות ממניעים לאומיים היו מיעוט, הן הטביעו את חותמן על התקופה כולה. לרוב הישראלים שחיו באותה עת זכורות השנים האלה כ"תקופת הפדארין" - המסתננים שחדרו למטרות רצח וחבל
הייתה זאת אשליה לצפות שכוחות הביטחון הפלסטיניים יחלצו עבור צה"ל את מדחת יוסף הפצוע מקבר יוסף, ולכן הייתה זאת שגיאה להעדיף את אופציית החילוץ על-ידי הפלסטינים על פני כניסה אלימה לתוך קבר יוסף. האשליה הזאת נבעה, בין השאר, מכשלים בקונספציה, שנוצרה בעקבות החשיבה המערכתית שנעשתה בפיקוד המרכז בשנים שקדמו לעימות הנוכחי. תגובה למאמרו של תא"ל יעקב זיגדון, "קבר יוסף: לא הפקרנו- לא הסברנו" ("מערכות" 382, פברואר 2002)
ניתוח קרבות גדודיים שנערכו לפני כמה עשורים ובתקופה האחרונה מלמד כי למרות השינויים הטכנולוגיים הגדולים שהתחוללו במשך השנים, יש מאפיינים משותפים לכל מפקדי הגדודים המוצלחים
מאז הקמתו השכיל צה"ל ללמוד הן מניסיונו העצמי והן מניסיונם של צבאות אחרים. בשנים הראשונות לאחר קום המדינה נבנה צה"ל במידה רבה לפי המודל הבריטי, ואת טקטיקות השריון הוא אימץ מהגרמנים. כיום מאמץ צה"ל בעיקר מודלים אמריקניים, אף שהם לא תמיד מתאימים לו בגלל ההבדלים הגדולים בינו לבין צבא ארה"ב
מאז מלחמת לבנון הראשונה כל מלחמותיו של צה"ל הן נגד ארגונים שאינם מדינות. מדובר במלחמות בעלות אופי השונה ממלחמות בין מדינות: אין בהן קווי חזית, האויב הוא מאוד חמקמק, ומטרתו אינה לכבוש שטח אלא להתיש ולהטריד. צבאות של מדינות מתקשים לנצח במלחמות כאלה, אך באמצעות אימוץ דרכי חשיבה חדשות יכולים לצאת מהמצר