על הסוציולוגיה של הלוגיסטיקה בלחימה
ניתוח סוציולוגי של העשייה הלוגיסטית במלחמת לבנון השנייה ובמבצע ”עופרת יצוקה” מסביר את הקשיים בממשק בין הלוחמים לאנשי הלוגיסטיקה
מציג עמוד 150 מתוך 3870 תוצאות
ניתוח סוציולוגי של העשייה הלוגיסטית במלחמת לבנון השנייה ובמבצע ”עופרת יצוקה” מסביר את הקשיים בממשק בין הלוחמים לאנשי הלוגיסטיקה
כשנתיים וחצי לפני שפרצה מלחמת העולם הראשונה ניבא העיתונאי היהודי הצעיר זאב ז'בוטינסקי בדיוק מדהים את פריצתה ואת מאפייניה
מיון קפדני של כוח האדם, תחקור מקצועי ומדוקדק של אימונים ושל מבצעים ומעל לכול החדרת רוח של תחרותיות ללא שום ויתורים ופשרות הם שהפכו את חיל האוויר של שנות ה־60 וה־70 לאימת אויביה של ישראל
יש סימנים לכך שחזבאללה עובר מאסטרטגיה של אי־הפסד בעימות עתידי עם ישראל לאסטרטגיה של קיצור המערכה - בין היתר באמצעות ייזום מהלכים יבשתיים. מכאן דיבורי ההנהגה שלו על תוכניות ”לכיבוש הגליל"
בד בבד עם ההכרה בחיוניותם ובתרומתם של הארגונים הבין־לאומיים הלא ממשלתיים בתחומי המאבק למען זכויות האדם גוברת הביקורת על שיטות הפעולה שלהם ועל תוצאותיהן. הכוונה היא בעיקר לכך שלא מעטים מאותם הארגונים הפכו למשרתיהם של ארגוני טרור
בשלב הזה יש לזנוח את המאמצים לשלב נשים בדרג המסתער, וזאת משתי סיבות: זה יפריע לצה"ל למלא את ייעודו העיקרי - להילחם - וזה לא יהיה מקובל על החברה הישראלית של היום
למילה יירוט יש היום שתי משמעויות: הסטה מהמסלול והפלה. מקורה הוא במילה ”ירט" שמופיעה פעם אחת בלבד במקרא, ומשמעותה המקורית לא לגמרי ברורה לפרשנים
כ־800 יהודים מדרום־אפריקה התנדבו לסייע ליישוב היהודי בארץ ישראל במלחמה על עצמאותו. תרומתם הייתה חשובה במיוחד לחיל האוויר ולחטיבה 7 ,אך ניתן היה למצוא אותם במערכים רבים נוספים
בשני העשורים שלאחר קום המדינה הוטלו על צה"ל משימות לאומיות וחברתיות לצד אלה הביטחוניות. כיום צה"ל הוא קטר ההיי־טק של ישראל, ולפתחו מונחת משימה כבירה: שילוב החרדים בחברה הישראלית
בעבר ידעה ישראל כיצד לנצל לטובתה את המגוון האתני שחי על גבולותיה - זו הטענה העולה מהגיליון הראשון של כתב עת חדש לענייני אסטרטגיה: "בין הקטבים - סוגיות עכשוויות באמנות המערכה" בהוצאת מרכז דדו