בין המערכות 2: ספטמבר 2020

בגיליון: הטנק - נשק התקפה/ הים האדום: בסבך יריבויות צולבות/ אסטרטגיית הביטחון הלאומי של בחרין ומשמעות ההסכם המתגבש למערכת הביטחון של ישראל/ על מילואים ומקצועיות

בין המערכות 3: אוקטובר 2020

בגיליון: גבול של קבלת החלטות - האזור אפור ביחסי צבא-משטרה/ לקחי מלחמת המפרץ בהתמודדות עם מגפת הקורונה/ משבר הקורונה: הזדמנויות ואתגרים מקרו־כלכליים בהיבטים של ביטחון לאומי/ עידן ההגנה האקטיבית: תמרון פלטפורמות יבשתית שוב רלוונטי/ שימור היתרון האיכותי של ישראל במזרח התיכון בסביבה משתנה/ סיור משוריין בצה"ל/ ציפור המנהרות – קרבות בווייטנאם

בין המערכות 4: נובמבר 2020

בגיליון: המערכה על אנציו - חצי-גשר על פני תהום / מדיקוליזציה כשורש תחלואי הרפואה הראשונית בצה"ל / אבן נייר או טיל מונחה? אודות האיום הא־סימטרי / מודל לפיתוח למג"ד גמיש מחשבתית / איום ותרחיש הייחוס, ככלים התומכים בביטחון לאומי מספק / פרספקטיבה חדשה על "החלל החדש"

בין המערכות 5: דצמבר 2020

בגיליון: שנות של שכנות טובה בתקופת המנדט כבסיס לשותפות מבצעית ב־1948 / דמיין אותו: סקירת ספרו של קנת מקסי "הקרב" / כיצד תיראה לוחמת חלל בעתיד הקרוב? / הצורך בשינוי פעילות ישראל נגד תוכנית דיוק הטילים של חיזבאללה / סקירה: האצת חדשנות צבאים – לקחים מסין וישראל

קטלוג ספרי מערכות

הביטחון הלאומי הליטאי בצילה של רוסיה ומחשבות על ישראל

ישראל טרם גיבשה מדיניות סדורה בנוגע להתנהלותה ביחס לתחרות הבין־מעצמתית החדשה. ההחלטה החלוצית שקיבלה ליטא מול האיום הרוסי, שייתכן שהביאה תוך זמן קצר להישג משמעותי במשבר המהגרים, יכולה אף היא לשמש השראה לישראל כיצד ממנפים איום לטובת שיפור הביטחון הלאומי

כיפת ברזל - קו מאז'ינו החדש?

כל המגרעות של קו מאז'ינו - עלויות אסטרונומיות על חשבון אמצעים התקפיים, יצירת ביטחון כוזב וניוון החשיבה ההתקפית של הצבא - עלולות להתקיים גם בהקשר של כיפת ברזל ושל שרביט קסמים

יישום תפיסת המודיעין המדויק והלחימה הרב־ממדית בצבא היבשה של ארה"ב

הטכנולוגיה, המודיעין המדויק והלחימה הרב ממדית ימשיכו לפרוץ דרך ולהתקדם בעשורים הקרובים, בדגש על התפתחות הבינה המלאכותית והקטנת הכוח הלוחם. גם אם הפיתוי להתחקות אחר החדשנות והטכנולוגיה ולעשות שימוש בפתרונות קלים ונוחים יגדל, חשוב שאלה לא יתפסו את מקומם של תהליכי ניתוח המודיעין המסורתיים, את מקומו של המפקד ואת יכולתו לשלוט ולהבין לעומק את המתרחש מבצעית בגזרתו

פרק שלישי: הבקרה דרך ארבעה סיפורים

הקמת היאחזויות נח"ל במערב הנגב ערב מבצע קדש: הניסיון וכישלונו

מאמר זה בוחן את פרשיית הקמתן של שש היאחזויות נח"ל במערב הנגב בשנת 1956, ודרכה את מערכת היחסים שהתהוותה בין הגופים האזרחיים לצבאיים בישראל בנוגע לשאלת המטרות הביטחוניות והמשקיות של היאחזויות הנח"ל. ההיאחזויות קמו כדי לבצר את צירי הפלישה הצפויים של צבא מצרים מקדמת סיני אל באר שבע, ובבחירת מיקומן לא התחשבו הגופים הצבאיים בגורמים משקיים כגון מצאי קרקע ומים לחקלאות. הפן החקלאי בהיאחזויות אלה שימש, לפי מפקדי צה"ל, רק כסות עיניים לנוכחות ישראלית צבאית בסמוך לגבול. טענתו המרכזית של מאמר זה היא כי הגופים הצבאיים הצליחו לכפות על הגופים האזרחיים את ההעדפה המוחלטת של הצרכים הביטחוניים על הצרכים המשקיים, אולם בניצחון זה היה טמון זרע הכישלון של ההיאחזויות הללו שקרנן ירדה ברגע שהשתנו אתגרי הביטחון בגבול המצרי. הכישלון השפיע גם לטווח הארוך, כאשר המחלקה להתיישבות של הסוכנות מיעטה להשתתף בהקמת היאחזויות נח"ל בחמש השנים הבאות, בין השאר בגלל ההשקעה הכספית שירדה לטמיון בהיאחזויות מערב הנגב.