היתרון היחסי ותורת ביטחון חדשה

הלוחמה התת-קרקעית

הטרילוגיה של המערכות העוקבות

החל מהמחצית השנייה של המאה ה־20 מרבית העימותים הם א־סימטריים ופורצים ביוזמת הצד החלש במגמה לשנות את הסטטוס־קוו. הצד החזק בעימות מתמודד עם האתגר הזה באמצעות סדרה של מערכות עוקבות שמטרתן ליטול את היוזמה ולהכריע את העימות לטובתו -עד כה במידה מוגבלת של הצלחה

המעורבות העיראקית במלחמת ששת הימים

בעוד הרטוריקה העיראקית ערב מלחמת ששת הימים הצטיינה בקיצוניות רבה, הרי כאשר היא התבקשה על-ידי מדינות העימות לתרגם את הדיבורים למעשים, היא עשתה מעט ככל האפשר. דווקא אחרי שהסתיימה המלחמה הגבירה עיראק את קצב שיגור הכוחות לירדן - בניגוד לרצונן של קהיר ושל רבת-עמון. המניע לכך לא היה רצון להילחם בישראל, אלא להשיג דריסת רגל רשמית בירדן, שהייתה באופן מסורתי יעד של עיראק

חזבאללה והח'ותים ולקחים מן המלחמה בתימן

המערכה על ההגמוניה במזרח התיכון, דרך הפריזמה של הלחימה בתימן, עלולה לשאוב את ישראל פנימה, ללא רצונה. על ישראל לעקוב אחר ההתפתחויות כדי להקדים ולמגר ניסיונות של איראן ושל חזבאללה ליישם את הנלמד ברמת הגולן ובלבנון

שער ראשון – מושגים בנושאי המרחב הימי ואסטרטגיה על מרכיביה השונים

שער שני – ההתפתחות ההיסטורית של האסטרטגיה הימית ומרכיביה השונים

שער שלישי – אסטרטגיה ימית, הלכה למעשה

תוכן העניינים, הקדמה ומבוא

טבלאות עזר ורשימת מקורות נבחרים