מחשבות לבעיית התכנון הצבאי

יש לומר ברורות: התכנון הצבאי איננו בגדר מדע מדויק: אין הוא דומה לאחד המדעים הטכניים, אף לא לתכנון בשטח טכני מובהק

מפקדות מבצעיות בחירום: על מאפייני החוויה ודפוסי הפעולה מזווית הפסיכולוגיה הצבאית

האתגר: חוויית החירום במפקדות כוללת אחד עשר מאפיינים עיקריים ייחודיים: (1) תחושה של אי־ודאות – בנוגע לתמונת המצב בעת החירום, המסוגלות האישית, מועד סיום החירום ומצב הסיום בחירום. (2) קושי במעבר מהתוכנית לשעת חירום למימושה – עקב הקושי להיפרד מהמוכר והבטוח, תחושת הפסד ואשמה, והעמימות בנוגע לתמונת המצב ומשמעותה. (3) תופעת ה"רשומון" והקושי ביצירת תמונת מציאות קוהרנטית. (4) חוויית היתירות כאשר כמה מפקדות פועלות באותו תווך מערכתי. (5) חיכוך בין גישות מבצעיות ותרבותיות בנוגע לאופן ניהול המערכה. (6) אופי המשימה השונה היוצר פערים בין תכנון לביצוע ובין גמישות ליציבות. (7) צורך בפיצול קשב בין עיסוק בתכנון המשך הלחימה ובין ניהול הקרב, בין גזרות שונות, בין מאמצים מבצעיים שונים ובין היבטים לוחמניים של המערכה להיבטים לא לוחמניים שלה. (8) עומס רגשי רב מצד פקודים ומפקדים, גם כאשר המפקדים אינם נמצאים פיזית בשדה הקרב. (9) תחושת איום אישית וארגונית. (10) תחושת ה־Fishbowl (אקווריום) המתרחשת כאשר בעת חירום תחושת המפקדים האחראים היא כי כולם בוחנים את מעשיהם. (11) שונות בין אהדת העם לחייליו הלוחמים אשר אינה מתערערת, ובין נטייה הולכת וגוברת להפנות ביקורת כלפי המפקדים.

האם מתכוונים הם להתריע? קצינים במערך השדה לנוכח ליקויי ניהול וליקויי משמעת

איפה התחבולה?

האם צה"ל הצליח לתרגם במלחמה את מימוש עקרון התחבולה מהרמה הטקטית לרמה האופרטיבית באופן שפירק את המערכת היריבה וקיצר את משך המלחמה? נוכח האפשרות שצה"ל יידרש לתמרון בלבנון, עלינו ללמוד היטב את המערכה ברצועת עזה, כדי לשפר את מוכנות הכוחות למערכה הבאה, אם תיפתח

הפרטיקאי

בגיליון: הפרקטיקה של "גם וגם": מודל להטמעת מדיניות פרדוקסלית על־ידי מנהלים | חדשנות ללא סיכון: איך למנוע טקסי האקתון בצה"ל ולתת ערך ארגוני משמעותי | בצה"ל | "עולים לאוויר": People Analytics ממדעי ההתנהגות למדעני ההתנהגות: הטמעת מערכות טכנולוגיות חדשות בארגון הצבאי | סיקור מקוון - ממצאי מחקר ומשמעויות יישומיות | "מסע הרילוקיישן" של המ"פ החדש |"בשביל כוכב נוריד כוכב": היבטים תפיסתיים ויישומיים באסטרטגיית שימור הטאלנטים ביחידה | בתוך הזרם - פיצול, הכלה ומה שביניהם: פרקטיקות של ניהול מתחים במסגרת ייעוץ ארגוני בצה"ל איך לקרוא בגיליון? לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF". לקריאת כל מאמר בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על המאמר הרלוונטי. קריאה מהנה

"סיירת" רב־זרועית חדשנית לבניין הכוח

לאחר שלב ארוך יחסית של למידת משמעויות וגיבוש תפיסה מבצעית, הותנעה בצה"ל לפני כשנתיים וחצי תוכנית התעצמות רב־זרועית מרכזית. המאמר מציג את אתגרי המימוש העיקריים של התוכנית, את התפיסה החדשנית שגובשה לניהולה ואת המנגנונים שהופעלו עד כה כדי לצלוח את המורכבויות הרבות הגלומות בה

שקיפות, למידה ואמון: מאסונות צאלים לאתגרי צה"ל בלמידה מאירועי 7 באוקטובר

מחקר זה בוחן את יחסי הגומלין בין השיח הציבורי־תקשורתי לבין תהליכי הלמידה הארגונית בצה”ל, דרך ניתוח השיח התקשורתי אודות אסונות צאלים א’ וב’. באמצעות ניתוח שיח כמותי ואיכותני של פרסומים תקשורתיים. המחקר מתחקה אחר האופן שבו סוקרו ונדונו בתקשורת תהליכי הלמידה, השקיפות והאמון הציבורי בפרשות אלו, במטרה להבין כיצד הדינמיקה התקשורתית־ ציבורית משפיעה על יכולתו של הארגון ללמוד ולהשתפר. ממצאי המחקר מצביעים על המתח המובנה בין הצורך בשקיפות לבין שמירה על ביטחון מידע, וכיצד מתח זה משפיע על אמון הציבור ועל תהליכי הלמידה הארגונית. הממצאים מאששים את ההשערה כי הסתמכות יתר על טיעוני ביטחון מידע יוצרת אפקט בומרנג המוביל לאובדן שליטה על המידע ולפגיעה באמון הציבור. ניתוח מחזור החיים התקשורתי של האירועים חושף דפוסים שונים של התפתחות השיח הציבורי, כתלות באסטרטגיית התגובה הארגונית ובמידת השקיפות. נמצא כי הלחץ הציבורי, במיוחד מצד המשפחות השכולות והתקשורת, מוביל להתערבות של גורמים חיצוניים ולהרחבת היקף החקירה והלמידה. בהתאם להשערות המחקר, נמצא כי שיח תקשורתי המתמקד בכשלים מערכתיים מוביל לשינויים ארגוניים משמעותיים יותר, בעוד שמיקוד בהטלת אחריות אישית מהירה לצורך שיקום אמון מיידי מגביל את היכולת לקיים תהליכי למידה מעמיקים. הממצאים מדגישים את חשיבות ההתאמה בין אסטרטגיית התגובה הארגונית לציפיות הציבור בהתאם לאירוע. המחקר מציע תובנות רלוונטיות להתמודדות עם אתגרי הלמידה והתחקור העומדים בפני צה”ל בעקבות אירועי השבעה באוקטובר 2023, בכל הנוגע לאיזון בין שקיפות, אמון ציבורי ולמידה ארגונית בעידן הדיגיטלי

מסוק הקרב -מערכת נשק ייחודית בשדה המערכה

ההיסטוריה הצבאית משופעת בדוגמאות של פיתוחים טכנולוגיים מהפכניים, שהפעלתם הנכונה חייבה חשיבה חדשה ומסגרות חדשות, לרוב- בשל שמרנותו של הממסד הצבאי - משתלבים בתחילה הפיתוחים המהפכניים בתוך המסגרות הקיימות, ובשל כך אין הם מנוצלים במידה האופטימלית, המסוק הוא דוגמא לפיתוח כזה, ומאמר זה מציע דרך לניצול מושכל יותר שלו

גמישות בהפעלת חת"ם – דוגמה בריטית

המוסד שהעפיל יהודים

למפעל ההעפלה הייתה השפעה מכרעת על יכולתה של המדינה בראשית דרכה להתמודד עם האתגרים שניצבו בפניה. עד הקמת המדינה הפליגו לארץ 64 אוניות מעפילים שנשלחו על־ידי המוסד לעלייה ב', רק מיעוטם פרצו את ההסגר. גם אלה שנשלחו לקפריסין הגיעו לארץ לאחר הכרזת העצמאות ותרמו את תרומתם להקמת המדינה