מענה לסטיוארט כהן, על ביקורת הספר איתן שמיר, משה דיין: התפתחותו של אסטרטג

ארחות שריון

חוסן – הלכה ומעשה

האתגר: "חוסן" הוא מושג מרכזי העומד בבסיס העיסוק בהכנת האדם לקרב. חוסן הפרט (הכולל מרכיבים מגינים ומרכיבים מקדמים), חוסן המסגרת (הכולל לכידות חברתית ולכידות משימתית) וחוסן המפקד (כמחולל, כמודל וכמתווך) משפיעים יחד על מסגרת הלוחמה. גורמים פיזיים, גורמים קבוצתיים וגורמים שמקורם בלוחם עצמו ובאישיותו – משפיעים על החוסן, וככל שהלוחם מוכן יותר להתרחשויות, מעריך יותר את יכולותיו להתגבר על קשיים ובעל משאבים להתמודדות – כך מצוקתו תפחת, הוא יחוש פחות לחץ והסיכוי שיעמוד במשימה יגבר. אך בניגוד לתרגולת מקצועית ולמרות חשיבותו העצומה בלחימה, חוסן מנטלי אינו נראה, קשה למדידה וקשה לתת בו סימנים.

הכרעה אסטרטגית בתנאי מדינת ישראל

מטרת־העל הלאומית של ישראל היא להגיע לדרקיום בשלום עם העולם הערבי תוך אבטחת האינטרסים שלה. צה״ל צריך לסייע להשגת מטרה זו בימי שגרה ובמלחמה כאחת

פרק ה' – מהי עוצמת הכוח המספקת?

ההבקעה המערכתית בחשיבה הצבאית הגרמנית 1870־1945

פרק חמישי: הבקרה כמוסד קהילתי

שימוש בלוחמת סייבר למבצעי השפעה צבאיים

רשת האינטרנט והרשתות החברתיות הפכו לגורם המשפיע על התנהגות החברה האנושית ולכלי מרכזי להשפעה ולעיצוב תודעה, גם בעת מערכה צבאית. המבצע האמריקני נגד דאעש משקף את הא־סימטריה הבסיסית המאפיינת את כללי המשחק בניהול מערכה על התודעה

השניות האתית של הדיון בהצדקות לאלימות הצבאית בחברה בישראל

בחינה תוך כדי עשייה