מציג עמוד 15 מתוך 637 תוצאות
"הרחפנים משמשים לשתי מטרות מרכזיות: האחת, איסוף מודיעין בזמן אמת; השנייה, פגיעה בכוחותינו. מתחת לגחון של הרחפן מחברים מנגנון מכני שמטיל פצצות או רימון יד שהנצרה שלו פתוחה". סא"ל (מיל') ד"ר אייל פינקו, חוקר מודיעין, סייבר וביטחון לאומי, מסביר בריאיון ל"קול המערכות" על איום הרחפנים, מתי נולד ומהם האתגרים שהוא מציב לכוחות צה"ל
מאמר חדש על מסמך "הביטחון הלאומי של סין בעידן החדש" / פודקסט מערכות: על רוח הלחימה של המיליציות הסוריות, איך הודו ופקיסטאן רלוונטיות אלינו וכיצד טכנולוגיה זולה של נחילי רחפנים יכולה לספק הגנה מתקדמת לכוחות / ההצהרה החוקתית של נשיא סוריה אחמד אלשרע – האם התמתן? / מאמר חדש על 7 באוקטובר כהפתעה בסיסית–אבסורדית / הפרק האחד עשר בספר המודיעין ושבעה באוקטובר / על אסטרטגיות נסיגה וחשיבות השליטה באש על שטחי מפתח בקרב על מאגר צ'וסין
העשור הראשון לאגף המודיעין בצה"ל
מתוך כוונה להגיש לקוראים את מיטב החומר המקצועי המתפרסם בחו"ל, החלטנו לחדש את הוצאתו לאור של כתב העת "צקלון" במהדורה מורחבת. "צקלון יופיע אחת לחודשיים וכל חוברת תיוחד לנושא
במאמרו "כמה היבטים על מודיעין טכנולוגי" (מערכות 405, פברואר 2006 ) כותב ד"ר עזריאל לורבר שהטנקים הסובייטים שהשתתפו במלחמת האזרחים הספרד לצד כוחות הממשלה היו נחותים מהטנקים ששלחו הגרמנים לפרנקו. זו קביעה הרחוקה מהאמת, ומציאות שדות הקרב בספרד הוכיחה אחרת
בשל ההסתמכות המוחלטת על טכנולוגיה מודרנית איבדו הלוחמים והמפקדים רבות מכשירויות היסוד של המקצוע הצבאי כגון היכולת לנווט ללא GPS ולאסוף מודיעין באמצעות תצפית והרמת משקפת. ללא אימון הכוחות בכשירויות היסוד הם לא יוכלו לפעול בעת כשל של הטכנולוגיה
בספר "הישרדות בספטמבר - לקחים מבצעיים ממלחמות ישראל" מתמזגים יחד עברו הצבאי של גבעתי ועיסוקו הנוכחי: חקר ההיסטוריה של מלחמות ישראל משה גבעתי, הישרדות בספטמבר - לקחים מבצעיים ממלחמות ישראל, מודיעין, רעות, 2013 ;480 עמודים
שוב ושוב מוצא את עצמו צה"ל מופתע בתקריות בגבולות ובשטחי יהודה ושומרון וסופג אבדות. הסיבה המרכזית לכך היא אי-הקפדה על עקרונות האבטחה - בראש ובראשונה שבירת שגרה ומאמץ תמידי לחשוף את מי שאוספים עליו מל"ם )מודיעין לפני מבצע(.
המאמר בוחן את כשלי ההתרעה של קהילת המודיעין הישראלית לאורך עשרות שנים, ובראשם מחדלי 1973 ו-2023, ומערער על ההנחה בדבר יכולתה לספק התרעות מהימנות לאירועים מדיניים וצבאיים דרמטיים. אף שנעשו ניסיונות חוזרים לתקן כשלים אלה באמצעות רפורמות ארגוניות במודיעין, שורש הבעיה עמוק יותר, והוא נעוץ בתרבות הדיון ובדינמיקה שבין הדרגים הצבאי והמדיני. המאמר מדגיש את השפעתם של היררכיה נוקשה, שיח קונפורמי ופוליטיזציה סמויה על תהליך קבלת ההחלטות, וטוען כי שינוי מבני לבדו אינו יכול להבטיח שיפור. כדי להפיק לקחים אמיתיים ולהימנע מכשלים עתידיים, נדרש שינוי רחב היקף בתרבות האסטרטגית הישראלית, אשר יקדם פתיחות מחשבתית, דיון ביקורתי והכרה בממד הפוליטי-אנושי של תהליכי ההערכה וההתרעה
