על "עוון האמורי" - השוואה בין האסטרטגיה של ישראל לזו של חמאס בעזה

חמאס נוקט אסטרטגיה שיש בה סתירה פנימית מובנית: ברגע שהיא מוצלחת מדי, היא מחייבת את ישראל להפעיל כוח רב יותר ולהביסו - כפי שקרה במבצע "עמוד ענן". במילים אחרות: בכל פעם שחמאס מצליח - הוא נכשל

מערכת נורמנדיה

במסע שחרור אירופה בקיץ ובסתיו 1944, בלטה חטיבה אחת של פעולת קרב בליכודה המלא, הן מבחינת רציפותם של הפעולות בזמן ובמקום, והן בהגיון הפנימי של התפתחותן. לפרק זה של קורות המלחמה הקרוב אלינו כל כך וכולו תוסס עדיין, נקבע השם "מערכת נורמנדיה"

תנופת המסע "קדש" בתמונות

צה"ל בנוי על שלשה יסודות - אנשי שירות החובה, חיילי צבא־הקבע וחיל־המילואים – המשלימים זה את זה לכוח אדיר. יסודות אלו הפכו בין לילה לנוף מוצק אחד

לידתה וצמיחתה של חזית הצפון

היום מלחמה

המלחמה של הפיקוד הזוטר בעימות המתמשך ברצועה - סיכום ביניים

מלחמה ללא גבולות

פקודת המבצע והרעיון המרכזי

אין מקום לבלבול בין רעיון המפקד לרעיון המרכזי ולרעיון המבצעי, שכן שלושתם חד הם. על תוה”ד להגדיר מונח אחד לעניין הזה, להסבירו ולהטמיעו בשימוש באמצעות קורסי המפקדים - תגובה למאמרו של יהודה אלבק “עברית צה”לית שפה קשה”, מערכות 415 ,נובמבר 2007

בין פקודת מבצע לפקודת משימה מנהלתית - החשיבות שבהסדרת פורמט

משימות מנהלתיות, אף שהן רובן המכריע של המשימות שעימן צה"ל מתמודד בשגרה, אינן נכתבות בצה"ל בדרך אחידה. הגדרה של משימה מדידה, מפקד אחראי ודיווח על ביצוע, נוסף על הקצאת משאבים לביצועה, הן אבני היסוד של הפמ"מ

הקמת היאחזויות נח"ל במערב הנגב ערב מבצע קדש: הניסיון וכישלונו

מאמר זה בוחן את פרשיית הקמתן של שש היאחזויות נח"ל במערב הנגב בשנת 1956, ודרכה את מערכת היחסים שהתהוותה בין הגופים האזרחיים לצבאיים בישראל בנוגע לשאלת המטרות הביטחוניות והמשקיות של היאחזויות הנח"ל. ההיאחזויות קמו כדי לבצר את צירי הפלישה הצפויים של צבא מצרים מקדמת סיני אל באר שבע, ובבחירת מיקומן לא התחשבו הגופים הצבאיים בגורמים משקיים כגון מצאי קרקע ומים לחקלאות. הפן החקלאי בהיאחזויות אלה שימש, לפי מפקדי צה"ל, רק כסות עיניים לנוכחות ישראלית צבאית בסמוך לגבול. טענתו המרכזית של מאמר זה היא כי הגופים הצבאיים הצליחו לכפות על הגופים האזרחיים את ההעדפה המוחלטת של הצרכים הביטחוניים על הצרכים המשקיים, אולם בניצחון זה היה טמון זרע הכישלון של ההיאחזויות הללו שקרנן ירדה ברגע שהשתנו אתגרי הביטחון בגבול המצרי. הכישלון השפיע גם לטווח הארוך, כאשר המחלקה להתיישבות של הסוכנות מיעטה להשתתף בהקמת היאחזויות נח"ל בחמש השנים הבאות, בין השאר בגלל ההשקעה הכספית שירדה לטמיון בהיאחזויות מערב הנגב.