לא מלחמה ולא שלום: התמודדות ישראל במסגרת העימות באזור האפור עם איראן וחזבאללה

בעשור האחרון גדלה מעורבותם של שחקנים שונים במסגרת העימות באזור האפור. עימות זה מוגדר כמרחב תפיסתי בין שלום ומלחמה, שבו מתנהלות פעולות החורגות מסף התחרות הרגילה, אך אינן חורגות – באופן מכוון – מסף של עימות צבאי ישיר בקנה־מידה נרחב. תכליתו של העימות להשיג יתרונות מדיניים, כלכליים וצבאיים בזירה הבין־לאומית או האזורית, במעין תחרות גיאו־פוליטית, ולהימנע במקביל מתגובות צבאיות מהיריבים. מטרות מאמר זה להציע גיבוש של תיאוריה כוללת וסדורה באמצעות המשגה ואפיון של העימות באזור האפור, תוך ניתוח יישומי של מקרה בוחן הנוגע לעימות העקיף בין ישראל לאיראן ולחזבאללה

תפיסת תפקיד ותחושת רווחה נפשית בקרב מפקדי כליאה לשעבר בבתי כלא צבאיים בישראל

הספרות המחקרית מתייחסת באופן מקיף להשלכות המאסר הן על אסירים הן על צוותי הכליאה השונים, ובמיוחד על הסוהרים הבאים במגע יום־יומי עם האסירים. עם זאת, תחום השלכות תפקיד הסוהרוּת לא נחקר ביסודיות בין כותלי בתי כלא צבאיים. מחקר זה נועד לתת מענה לפער זה, ומטרתו לבחון את תפיסת התפקיד והרווחה הנפשית של מד"כים (מפקדי כליאה) לשעבר בבתי כלא צבאיים בישראל. במחקר השתתפו 18 מד"כים לשעבר (13 נשים וחמישה גברים) ששירתו בתפקיד זה. המחקר נערך באמצעות ראיונות עומק מובנים למחצה, וחשף שלושה ממצאים מרכזיים: שחיקה ולחץ שחווים מפקדי כליאה; מורכבות העבודה עם אוכלוסיית אסירים מגוונת ומול רשויות בית הכלא השונות; ותחושת שליחות ואחריות. המחקר מציג מודל תיאורטי דינמי המתאר את מרחב התמרון של מפקדי הכליאה, כמרחב שבו פועלים בה בעת ובמתח מתמיד שני צירי פעולה עיקריים: ציר משמעת-שחיקה, וציר שיקום-שליחות

חוסן בחזית האזרחית - הון חברתי ומנהיגות מקומית

חוסן לאומי הוא מכפיל כוח משמעותי המשפיע על תוצאות המלחמה. מגפת הקורונה נתפסת בישראל כאיום על האוכלוסייה כולה, והמאמץ העיקרי של הכלה ובלימה נועד לשלוט בהיקף התחלואה, אך מנגד נדרש לקדם מאמץ נוסף כדי לייצר רציפות תפקודית של חיים בנוכחות הקורונה

מסע ההשתנות של צה"ל – סקירת ספרו של תא"ל ערן אורטל "המלחמה שלפני"

ספר זה חשוב שיהיה אחד מהמקורות שבהם עושים שימוש בהכשרות הפיקוד והמטה בצה"ל, בעיקר אלה המכשירות מפקדים וקציני מטה לדרג הסא"ל ומעלה ובהשתלמויות מקצועיות בכירות. לא נדרש לשנן את הכתוב בספר, אלא ללמוד ולקיים דיונים סוערים על הכתוב בו, אך גם לאמץ דרכי חשיבה ביקורתית ושיטות להתמודד עם אתגרים ביטחוניים ובכלל

מרקסיזם ואסלאם ברחוב הפלסטיני

מדוע לבשה ההתעוררות הלאומית הפלסטינית ברצועת עזה אופי אסלאמי רדיקלי ולא מרקסיסטי חילוני?

מלידל הארט לקלאוזביץ - צה"ל משנה תפיסה (גם בשמע)

תפיסת ההתקפה של צה“ל בעבר הושפעה בעיקר מלידל הארט. השינויים במאפייני הלחימה במזרח התיכון הביאו אותו לשנות תפיסה ולדגול בזו של קלאוזביץ

עשתונות 10 - עיקרי תפיסת הביטחון של המטה לביטחון לאומי - לשגרה ולחירום

יצא לאור: אורתודוקסיה גרעינית רוסית

ספר חדש שעוסק בשאלות כיצד הפיכת הדת האורתודקסית ברוסיה לחלק חיוני בביטחון הלאומי משליכה על הביטחון הלאומי של המדינה, ומה בעצם תפקיד האמונה והדת בצבאות מודרניים?

לא שקיעה - אלא שינוי

צבא המילואים אינו שוקע אלא עובר שינויים הכרחיים כתוצאה מהשינויים במרחב ומהשינויים הטכנולוגיים. תגובה למאמרו של אל”ם איציק רונן ”האם צבא המילואים שוקע?”, מערכות 449 ,יוני 2013

האיום של בן-לאדן ושל "בוגרי אפגניסטן" על ישראל

לאחר נסיגת בריה"מ מאפגניסטן הפנו אלפי המתנדבים המוסלמים את הלהט הדתי שלהם בעיקר לפעולות טרור נגד ארצות-הברית. רק באחרונה הם החלו לפעול נגד יעדים ישראליים