מכתב מקצין מלואים

ממדעי ההתנהגות למדעני ההתנהגות: people analytics בצה"ל

האלמנט החשוב ביותר בכל הנוגע לביצוע people analytics בארגון הוא ההבנה כי תהליך מיצוי המידע הוא תהליך מעצב מציאות, ומוטלת עלינו החובה לבצע תהליך זה במידת האחריות הגבוהה ביותר

למידת מפקדות בבניין הכוח

קצב השינויים בתרבות המקצועית איטי. הכנסת הקשר התרבות לבניין הכוח באופן גלוי תייצר שיטות פעולה ממוקדות למזעור אזורי התנגדות וחיכוך היסטוריים

קצינים לוחמים בתחילת שירות הקבע ערב המלחמה

לעומת התוכנית הרב-שנתית "גדעון" מה משמעותן של תקופה "הרואית" של מלחמות קיומיות לעומת תקופה "פוסט־הרואית" של מלחמות, אשר אינן בגדר איום קיומי, על הלכי רוח ועל תפישות בציבור בנוגע לשירות צבאי מטעמים אידיאולוגיים

מערכות 447

אתגרי הכוח האווירי של ישראל

חיל האוויר נדרש להסתגל לא רק למזרח תיכון חדש, אלא גם לצורות לחימה חדשות שמגבילות את יכולתו להביא לידי ביטוי את מלוא עוצמתו. לכן עליו להיות - אף יותר מאשר בעבר - רב תכליתי, גמיש ומסתגל

הכנת הכוח - הגשר המחבר בין בניין הכוח להפעלתו

את היחס שבין הכשירות והמוכנות ניתן לדמות לסלע ולקרקע שמעליו. הסלע מהווה את הכשירות הבסיסית והוא מקנה לקרקע שמעליו יציבות ונקודת משען איתנה. הקרקע מהווה את המוכנות המבצעית. היא נשענת על יציבות הסלע שמתחתיה, והיא תורמת לו פוריות שמאפשרת מעגל התחדשות, חיים ויצירה

המרכיב המשפטי בעשיית המפקד הצבאי

למרות שהמשפט והמקצוע הצבאי הם שתי דיסציפלינות נפרדות, יש דמיון בין העקרונות המשפטיים והמבצעיים המנחים את המפקדים. יישום ההמלצות במאמר יסייע בהשגת תכליתו הכפולה של הרכיב המשפטי בעשיית המפקד הצבאי: להבטיח כי יוכל למלא את משימתו בדרך חוקית, ולהבטיח את שלטון החוק בצה"ל ועל ידי כך גם את אמון הציבור בו

לאמץ את הכישלון בהצלחה: הכישלון כערך מקדם יצירתיות בצה"ל

חשיבות הצורך להיכשל פעמים רבות כדי לנחול הצלחה היא אחד האתוסים הרווחים בעולם ההיי־טק. מערכת הביטחון נדרשת לאמץ את גישת הכישלונות המקדמים כחלק מיסודות העשייה שלה – בהיבט האנושי, הפרויקטלי והארגוני. אימוץ הכישלון כחלק הכרחי בתנועה קדימה יסלול את הדרך לחדשנות הנדרשת בשדה הקרב המודרני

"הקול הנעלם" - כיצד תרבות ארגונית מעצבת שיח מודיעיני

המאמר עוסק בהשפעת התרבות הארגונית באגף המודיעין על חופש הביטוי והבעת דעה מנוגדת. הוא מציג מתחים ארגוניים, כגון בין עבר לעתיד, בין טכנולוגיה למחקר ובין היררכיה לנועזות מחשבתית. המאמר מזהיר מפני השתקה ותוקפנות כלפי דעות חריגות, ומדגיש את חשיבות הטיפוח של אקלים ארגוני בטוח המאפשר שיח פתוח וביקורתי כתנאי לשיפור תפקוד הארגון והפקת לקחים לעתיד