מקומה של קהילת המודיעין בעיצוב החלופות האסטרטגיות של ישראל

המפקד וקצין המטה

האסטרטגיה של ישראל בעיני הערבים

השפעות הדדיות בין התמרון הצבאי לחברה האזרחית

הממשקים בין תקשורת, דעת קהל, צבא ודרג מדיני עשויים לעצב את מהלך התמרון ואת תוצאותיו. לפיכך, הממשקים דורשים ניתוח וחשיבה מותאמי הקשר בכל שלב בתהליך: בעת גיבוש תוכנית התמרון, תוך כדי הלחימה ולאחריה

תמורות בתפישת כוח-האדם בתר"ש "גדעון" מגמות ויעדים

הצורך בהתאמה בין המעטפת המוענקת לציבור המשרתים ובין צורכי הצבא היה קיים במשך כל השנים. יש לוודא כי כלל משרתי הצבא מבינים ופועלים ברוח ערכי ההקרבה, הנתינה, השליחוּת והניצחון וממשיכים לפעול על־פי רוח צה"ל

התכנון הצבאי הגיאו־פיזי של התעשייה האזרחית והתשתיות הקריטיות בישראל

המאמר בוחן את סוגיית הקמת נמל אשדוד כמקרה בוחן לדרישות הצבאיות בנוגע לתכנון הגיאו־פיזי של התעשייה בישראל האלה ולדרך שבה פעל ליישמם

"הטובים לטיס" - האמנם?

השאלה איננה איך החדר נראה, אלא איך מדברים בו

המאמר בוחן את כשלי ההתרעה של קהילת המודיעין הישראלית לאורך עשרות שנים, ובראשם מחדלי 1973 ו-2023, ומערער על ההנחה בדבר יכולתה לספק התרעות מהימנות לאירועים מדיניים וצבאיים דרמטיים. אף שנעשו ניסיונות חוזרים לתקן כשלים אלה באמצעות רפורמות ארגוניות במודיעין, שורש הבעיה עמוק יותר, והוא נעוץ בתרבות הדיון ובדינמיקה שבין הדרגים הצבאי והמדיני. המאמר מדגיש את השפעתם של היררכיה נוקשה, שיח קונפורמי ופוליטיזציה סמויה על תהליך קבלת ההחלטות, וטוען כי שינוי מבני לבדו אינו יכול להבטיח שיפור. כדי להפיק לקחים אמיתיים ולהימנע מכשלים עתידיים, נדרש שינוי רחב היקף בתרבות האסטרטגית הישראלית, אשר יקדם פתיחות מחשבתית, דיון ביקורתי והכרה בממד הפוליטי-אנושי של תהליכי ההערכה וההתרעה

הרומן מתחדש?

בין ישראל לצרפת מתקיימים שיתוף פעולה ביטחוני מחד ותחרות מאידך בשלושה תחומים מרכזיים: מל"טים, טילים וחלל. אך בניגוד ליחסים הביטחוניים ששררו עד 1967 הפעם ישראל לא רק מקבלת, אלא גם נותנת

חמאס ומאמץ התודעה לציבור הישראלי

העיסוק בפגיעותו של העורף הישראלי מהווה מרכיב בסיסי וחשוב מאין כמוהו בתעמולת חמאס במהלך ימי קרב, סבבי לחימה או מבצע צבאי. לרוב תעדיף חמאס לא לחצות קווים אדומים נוכח הבנתה את יחסי הכוחות, אולם השימוש בתעמולה הוא חלק מנרטיב הניצחון ותמונת הסיום שהיא פועלת להחדיר לתודעה