על ממשל ומשילות במערכת הגרעין בישראל: עיון היסטורי ראשוני

מקרה הגרעין הישראלי הוא חריג וייחודי יותר משל כל אומה גרעינית אחרת. במרכזו העובדה כי ישראל נתפסת מזה שנים כמדינה השישית לפתח, לייצר ולהחזיק במאגר גרעיני מחד גיסא, והיא היחידה מבין כל תשע המדינות הגרעיניות המסרבת לאשר או להכחיש את מעמדה הגרעיני מאידך גיסא. האנומליה הישראלית בולטת הן ביחס למשכה, מתחילת שנות ה־60 של המאה ה־20 עד היום, והן ביחס לעוצמת הדבקות במעמד הדואלי. מאמר זה מתמקד בלימוד ההיסטוריה של ממלכת הסוד הגרעינית על־פי ציר יחסי צבא-אזרחות ומשילות, וגורס כי למדיניות העמימות הישראלית יש לא רק השלכות דיפלומטיות אלא גם מעשיות

ריאיון מערכות - איך חוקרים מלחמה?

מהן המתודולוגיות העכשוויות לחקירת מלחמה, מיהו המפקד הכותב, האם יש הגדרה למלחמה, ואיך חוקרים אותה כשהארכיונים של הצד השני סגורים בפניך? ריאיון מערכות עם שניים מראשי מחלקת היסטוריה של צה"ל, בעבר ובהווה, שמספקים לצבא מידע חיוני על מה שהיה לצורך התנהלות עתידית

חדשות טובות מאיראן - לא בעתיד הקרוב

המשטר בטהראן אינו מאפשר בשנים האחרונות לבטא את הניגודים העמוקים הקיימים בתרבות האיראנית וגולש לדיקטטורה פוליטית ותרבותית. במצב הזה גוברת ההתנגדות הפנימית לדרכו, והוא מתקרב לצומת שבו יהיה עליו לבחור לאן פניו. עם זאת נראה שבשנים הקרובות ישרוד המשטר ואף יקצין - בין היתר בסוגיית הגרעין

פרק שלישי

"מה שקרה בעזה נתפס בעיני העולם השיעי פונדמליסטי אסלאמי שחמאס (הסוני) בתוכו, שמדינת ישראל הולכת ונחלשת ובכל מקום שנלחץ אותה היא נסוגה, הנה עובדה לחצת את ישראל בלבנון היא נסוגה, לחצת את ישראל בעזה היא עשתה התנתקות ועכשיו הזמן שלנו ללחוץ פנימה". פרק מסדרת הפודקסטים "על התמרון" – שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק השלישי – התמרון הישראלי במלחמת לבנון השנייה, ומה השתנה בגישה של צה"ל מאז להיום?

צבא כותב היסטוריה : המחלקה להיסטוריה של צה"ל ותרומתה לחקר מלחמות ישראל

המחלקה להיסטוריה של צה"ל, הנמצאת תחת כפיפות אגף מבצעים-חטיבת תורה והדרכה (אמ"ץ־תוה"ד) היא הגורם הרשמי בצה"ל לכתיבה על מלחמות ישראל ואירועים מבצעיים. מטרתו של מאמר זה לנתח את שורות המחקרים שנכתבו במסגרת המחלקה. זאת תוך התמקדות היסטוריוגרפית במלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים. בעזרת שני מקרי מבחן אלה ידגים המאמר את חשיבותם של מחקרים מוסדיים או רשמיים לחקר ההיסטוריה של צה"ל וכיצד הם יכולים לתרום למחקרים עתידיים ביקורתיים אודות מלחמות ישראל

מחשבות לבעיית התכנון הצבאי

יש לומר ברורות: התכנון הצבאי איננו בגדר מדע מדויק: אין הוא דומה לאחד המדעים הטכניים, אף לא לתכנון בשטח טכני מובהק

איך מיירטים טיל או מל"ט?

"הכל מתחיל בגילוי מערכות סנסורים, מכ"מים וסנסורים אלקטרואופטיים שמגלים שיש איום אווירי. הם יודעים לגלות את האיומים ולפי התנהגות המטרה גם לזהות את סוג האיום - למשל טיל בליסטי, מטוס, מל"ט או כל איום אחר". תא"ל (מיל') פיני יונגמן, לשעבר איש מערך ההגנה האווירית בצה"ל וכיום סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת העליונות האווירית ברפאל, מסביר בריאיון ל"קול המערכות" על האופן שבו מיירטות מערכות ההגנה האווירית את האיומים שנשלחים לישראל מקרוב ומרחוק

28 בדצמבר 1943

התנועה הלאומית הפלסטינית- מעימות להשלמה?

מגזין סוף השבוע של מערכות - 29 באוגוסט 2024

מאמר חדש על הסכנה האסטרטגית ממזרח / מורה נבוכים למיליציות בסוריה של אחרי מלחמת האזרחים / הפרק השמיני והאחרון בסדרת הפודקסטים "על התמרון" / מערכות עומק למנגנון התחקור המטכ"לי שקם במבצע "צוק איתן" / 27 שנים לשרפה בסלוקי / על קשיים ומכשולים באסטרטגיה