מציג עמוד 15 מתוך 862 תוצאות


בדלנות, פיוס בלימה ומלחמה מוגבלת
המדיניות האסטרטגית המערבית מהעידן המודרני לעידן ה"פוסט-מודרני"

האם מלחמת ברירה היא הלקח?
במאמרו "מלחמת המפרץ -הלקחים עבור ישראל" (מערכות 375-374, מארס 2001) קורא האלוף יעקב עמידרור לסלק הצידה את השיקולים המדיניים הסבוכים בשמה של דוקטורינת "מלחמת הברירה". זהו מרשם לטעויות אסטרטגיות חמורות מאלה שמנסה האלוף עמידרור למנוע

ההתמודדות הביטחונית עם הפלסטינים
צה"ל אמור לעצב אסטרטגיה שתעשה שימוש בנדבכים הבאים: הסטת המאבק הצבאי לשולי הבמה, עימות של התשה ולא של הכרעה מהירה, מניעת הסלמה, איפוק אסטרטגי ויוזמה טקטית, תהודה תקשורתית מזערית, מיקוד נקודתי, שליטה מודיעינית במקום שליטה בשטח, מיצוי יתרון האיכות ופיתוח אמצעים מתקדמים. אסטרטגיה מונעת הסלמה מהסוג הזה לא תביא להכרעה מהירה, אך בלווית לחצים מדיניים, כלכליים ותקשורתיים על קהלי יעד מצומצמים היא מסוגלת לשכנע את היריבים לחזור לשולחן הדיונים ולהסכים לפשרה הוגנת

פשיטה – דשדוש לתכלית
הצורך לשחוק מערכים גדולים של האויב מחייב פעולה בסדר כוחות גדול, למשך זמן ממושך. מערכה סדורה של פשיטות חוזרות ונשנות, בכוחות גדולים, עשויה להקנות לנו חלק מהיתרונות המבצעיים והמורליים הגלומים בפעולה קרקעית רחבת היקף, בלי לשלם מחירים מדיניים ופוליטיים הנגזרים מכיבוש המרחב

הפתעה אסטרטגית
"הפתעה אסטרטגית בעתיד היא דבר כמעט בלתי נמנע עם כל הטכנולוגיה והבינה המלאכותית, אך אין זה פותר מאחריות את אנשי המודיעין" יורם שוויצר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי בריאיון ל"קול המערכות". מה בין המתקפה של חמאס ב־7 באוקטובר לפיגוע הטרור ב־11 בספטמבר ולמלחמת יום הכיפורים? מה ידעו, מה לא ידעו ואיך אפשר היה למנוע אותן?

פשיטה – דשדוש לתכלית
הצורך לשחוק מערכים גדולים של האויב מחייב פעולה בסדר כוחות גדול, למשך זמן ממושך. מערכה סדורה של פשיטות חוזרות ונשנות, בכוחות גדולים, עשויה להקנות לנו חלק מהיתרונות המבצעיים והמורליים הגלומים בפעולה קרקעית רחבת היקף, בלי לשלם מחירים מדיניים ופוליטיים הנגזרים מכיבוש המרחב

מגזין סוף השנה של מערכות 2024
לרגל סוף השנה האזרחית קיבצנו את חמשת המאמרים הנקראים ביותר ואת שלושת הפודקסטים המושמעים ביותר בשנה האחרונה ב"מערכות". סדר הופעתם במגזין אינו על פי דירוגם בפועל. קריאה מועילה ושמיעה מהנה

יישום עקרון ההרתעה בתפיסת הביטחון של ישראל כלפי גורמים לא מדינתיים אלימים
ישראל השיתה במסגרת "חרבות ברזל" מהלומות כבדות בזירות הפעולה מול חמאס וחזבאללה בלבנון, וכן במעגלי פעולה רחבים יותר. עם זאת, אין להסתפק בתחושת הישג בנוגע לתרומת פעולות אלה למימוש רגל ההרתעה ולקיים תהליך הערכה עיתי שיאפשר "לשמור אצבע על הדופק" ביחס להרתעה מול השחקנים השונים בנקודת זמן נתונה, ולוודא כי אינה יורדת מתחת לסף הנדרש

עד מתי? משכי מלחמות, אופטימיות קוסמית ואיוולת בתכנון אסטרטגי
ב־200 השנים האחרונות התרחשו כ־141 עימותים שבכל אחד מהם נהרגו לפחות 500 אנשים הקשורים ללחימה. מספר זה ומשך הזמן הארוך מאפשרים לנו להסיק מסקנות ראשוניות על טבע המלחמה בעת המודרנית. חוסר ההלימה בין התכנון האסטרטגי בצה"ל ל"חרבות ברזל" והאופטימיות של תכנון זה צריכים להעלות שאלות, שנכון שיובילו לשינוי באופן שבו הוא נערך, בעומקו ובמידת מושפעותו – בדרישות מקבלי החלטות בכירים