מציג עמוד 15 מתוך 898 תוצאות
המעבר מתרבות של שגרה - המתאפיינת בצה”ל בניכור, בצייתנות, בהיעדר יוזמה, בהיעדר שיתוף פעולה ובתחושה של חוסר השפעה על המערכת - לשדה הקרב אינו טריוויאלי כלל וכלל ועלול להיות הרסני בתוצאותיו. הפתרון הוא לאמץ גם בימי שגרה את התרבות הארגונית שמאפיינת עיתות חירום ושעיקריה הם הבנת המטרה, שיתופי פעולה לשם מיצוי הכוח, יוזמה והתקפיות, אומץ לב והקרבה
ההערכה המקובלת כיום היא שבן לאדן מסתתר בחבל וזיריסטאן, שלהלכה שייך לפקיסטאן, אך בפועל היא אינה מצליחה לממש את ריבונותה בו. שליטי האזור הם שבטים אפגניים הדוגלים באסלאם בגרסתו הקיצונית ביותר ותומכים בטאלבאן. המאמר מסביר כיצד איבדה פקיסטאן את השליטה על האזור, מדוע לא מצליח צבאה לכבוש אותו, ומה צפוי לעולם אם במקום שפקיסטאן תשתלט על וזיריסטאן, וזיריסטאן תשתלט על פקיסטאן
רב צבאי יכול וצריך למלא תפקידים חיוניים בגדודים הרבה מעבר לטיפול בצורכי הדת של החיילים שומרי המצוות. אולם הרבנים ברמת הגדוד הם אנשי מילואים, וכך קורה שלרשות הגדודים הסדירים לא עומדים רבנים שמעורים בחיי היום-יום שלהם. זו תקלה שדורשת תיקון
ישראל הייתה בתור זהב ביטחוני והוא איננו עוד. יתרונותיה האסטרטגיים החדשים הם תשתית לנקודת איזון מחודשת, אך אינם מבטלים את ההבנה כי אנו במציאות חדשה ומאתגרת. על מקבלי ההחלטות לפעול כבר היום ולהחליט, בתנאי אי־ודאות, לאיזו סביבה אסטרטגית יש להתכונן
כישלון התמרון הרוסי בפתיחת המלחמה נבע לא רק מיכולת לחימה נמוכה ומתכנון שלומיאלי, אלא גם בשל היותו מודל התערבות צבאית שאינו חלק ממערכה צבאית. היעדר מודיעין אסטרטגי, או לחילופין התעלמות הקברניטים הרוסים מחוסר היכולת לבצע השתלטות צבאית מהסוג שרוסיה ביצעה בעברה הסובייטי, העצימו גם הם את הכישלון
מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 ומלחמת "חרבות ברזל" הנמשכת מאז, הובילו למשבר אמון של החברה הישראלית בצה"ל, בדגש על הפיקוד הבכיר; משבר שחלחל פנימה לשורות הצבא. האנשים, הערכים והרוח המפעמת בקרבם, הם מקור העוצמה של צה"ל. לכן, בצד התביעה למסירות והקרבה, אנו חייבים לשים את האנשים בראש סדר העדיפות
ערים הפכו לשטח ברירת המחדל של המלחמה המודרנית. מקייב ועד עזה, הקרבות המתנהלים כיום אינם חריגים – הם סימנים. קלאוזביץ אינו מציע “צ’ק ליסט” להצלחה, אלא משהו בעל ערך רב יותר – דרך להסתגל בתוך כאוס ולהתמודד עם טבעה האמיתי של המלחמה – תחרות רצונות, המעוצבת על ידי פוליטיקה, מעוותת על ידי מקרה ונלחמת בשטח צפוף, שנוי במחלוקת וטעון מוסרית של העיר המודרנית
על פי אחת הגישות בחקר המלחמות, למלחמה - בדומה לתופעות הטבעיות בעולם - יש מהות, דהיינו, יש לה מאפיינים שהכרחיים לקיומה, והמאפיינים האלה הם נצחיים ובלתי משתנים. אולם על פי גישה מנוגדת, תופעת המלחמה נעדרת מהות קבועה, דהיינו, שום מאפיין של המלחמה אינו הכרחי לקיומה ואינו נצחי ובלתי משתנה. הסוגיה הזאת מרתקת, אבל מקבלי ההחלטות צריכים לשאול את עצמם שאלות שונות לגמרי
כמעט כל הפרויקטים הביטחוניים בארה"ב חורגים מהעלויות ומלוחות הזמנים שנקבעו להם, ובעולם העסקי הם היו מוגדרים כישלון. המאמר בוחן את הסיבות לכישלון המתמשך הזה. הפרמטרים המשפיעים על הפיתוח הצבאי בארה"ב שונים, כמובן, מהפרמטרים המשפיעים על הפיתוח הצבאי בישראל, אך עדיין כדאי ללמוד מכישלונותיהם של האמריקנים כדי להימנע מטעויות דומות
לקחי יום הכיפורים הפכו לאבן ריחיים על תהליכי ההתעדכנות של אמ"ן, ובחלק מהמקרים הם בולמים פריצה מתחייבת של קבעונות. כדי להתקדם על אמ"ן להניח מאחוריו את טראומת יום הכיפורים, להפסיק להציבה כמגדלור לעשייתו, לשלב את הלקחים הרלוונטיים ממנה בתוך השיח המודיעיני המעודכן ולתחם את העיסוק בכך שתהיה מרכיב אחד - גם אם מרכזי - במורשת שלו