מוסף ראש השנה תשפ"ה

עם פרוס השנה החדשה אנו מגישים לכם לקט מתוך "קול המערכות" – סדרת הפודקסטים של "מערכות" שעוסקים בלמידה המבצעית במהלך "חרבות ברזל", בתמרון מהקמת המדינה ועד היום, במבצעים המיוחדים של הכוחות המיוחדים ובחשיבות לחשוב אויב

מוסף סוכות תשפ"ה

בעוד כמה ימים נציין את התאריך העברי לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", שעדיין בעיצומה בחזיתות רבות. במהלך השנה יצאו ספרים לאור, כאשר רובם קיבלו עדכון בעקבות המלחמה ושניים נגעו בה ישירות. כמו כן יצאו לאור פרסומים נוספים, ובהם גיליון כפול של כתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי. להלן כמה מהם

"האדמה מצמיחה לוחמי התנגדות כפי שהיא מצמיחה זיתים": ניצחון ותבוסה בעיני ההתנגדות

"אללה משאיר אחרי כל מפקד מפקדים, ומכל חייל [נולדים] עשרה חיילים ומכל שהיד אלף לוחמי התנגדות". מאמר על התהום הפעורה בין תפיסת הניצחון במערב בכלל ובישראל בפרט לעומת התפיסה בקרב ארגוני ההתנגדות. וכיצד פגיעה מורלית והסברתית שקולה בעיני האויב לפגיעה צבאית

עידן האש

המלחמה היא תופעה חברתית המלווה את האנושות מראשית ימיה. שני יסודות הלחימה של התמרון והאש, המקיימים ביניהם יחסים דיאלקטיים, עיצבו במהלך הדורות את פרדיגמת הלחימה המסורתית עם דפוסי הלחימה המוכרים של התקפה והגנה, קרב תמרון וקרב שחיקה, גישה ישירה וגישה עקיפה, ועוד

התקשורת הסורית אחרי אל־אסד: הזדמנויות ואתגרים ברקע מציאות פוליטית משתנה

מערך התקשורת בסוריה בטלטלה לאחר חילופי המשטר. אמצעי התקשורת האופוזיציוניים עברו לקדמת הבמה, אך נתקלים באתגרים שמעלים שאלות על אופיו העתידי של המערך. האם יהיה שונה מהמשטרים באזור? האם ייתן מקום לקולות אחרים וכיצד ישרטט את הנרטיב התקשורתי ביחס לישראל? הזדמנויות ואתגרים אלה ישפיעו על עיצובו בשנים הבאות, כשברקע תמשיך להדהד סוגיית יכולתו של אל־שרע לשרוד בשלטון

מלחמת הכלכלות

ישראל נמצאת במלחמה. מלחמה על הכלכלה שלה, על המשאבים שלה, על עצמאותה הכלכלית. במלחמה זו היריבות אינן המועמדות הרגילות. במלחמת הכלכלות החברות הקרובות ביותר הן הפגיעות ביותר, הסיכונים אדירים והמטרה ברורה – לא פחות משליטה עולמית

"הטובים לטיס" - האמנם?

מלחמות ממושכות: ההיסטוריה מתחרזת

בעולם המשתנה ללא הרף, צבאות מתמודדים עם אתגרים מורכבים בדמות מלחמות ממושכות. עימותים אלה, המתאפיינים בחוסר ודאות ובהיעדר פתרון צבאי ברור, דורשים חשיבה אסטרטגית מעמיקה והתאמה מתמדת. אנחנו עדיין בעיצומה של מלחמה, שלאחרונה חזרה משולחן המשא ומתן לשדה הקרב בחזיתות השונות, וסופה עוד לא ידוע

תת־קרקע כממד לחימה, ומדוע נדרש להגדירו כך

בתום למעלה משנה של לחימה בכמה זירות, שבמהלכה צה"ל לא הצליח "לפצח" את ממד תת־הקרקע ובה בעת האויב הבין אפילו טוב יותר את הפוטנציאל שיש בו, אנו ניצבים בצומת היסטורי בכל הנוגע לעיסוק בנושא. אף שמדובר באותו חומר פיזיקלי, התת"ק הוא ממד נפרד מממד היבשה המחייב יצירת מעטה תודעתי ותפיסתי חדש

לקחים לדרג המחלקה והפלוגה בהתבסס על קרב ראמיה בלבנון

קליטת אמצעי לחימה חדשים, הטמעת טכנולוגיות ואמצעים חדישים ותהליכים אחרים, המתבצעים כפעולה דחופה מיידית בעקבות חשיפת הזנחת צבא היבשה בשנים האחרונות, הם מבורכים, אך יש בהם הסחת הדעת מהעיקר אל הטפל. על צה"ל ומפקדיו בכל הדרגים לעסוק בעיקר בחזרה ליסודות המקצוע ובחיזוקם, כדי שלקחי המלחמה הבאה יהיו טובים יותר