1943 - הניצחון שלא היה

יוצא מן הכלל המעיד על הכלל

בוויכוח בין אל"ם (מיל) יהודה גלר("צבא ללא היסטוריה", מערכות 373) לבין רמ"ח היסטוריה, אל"ם ד"ר שאול שי (מאמר תגובה באותו גיליון של מערכות) על מידת תפקודה של מחלקת ההיסטוריה בצה"ל נשכחה העובדה, שכבר ישנו מחקר רשמי על מלחמת העצמאות, שאותו כתב ד"ר נתנאל לורך. הבעיה היא שזהו היוצא מהכלל המעיד על הכלל: כל שאר המלחמות טרם זכו למחקר רשמי מקיף מטעם צה"ל.

על מלחמת ברירה ועל הוגנות ואתיקה בכתיבה

במאמר "האם מלחמת ברירה היא הלקח" ( "מערכות" 377) תוקף שמואל מאיר בחריפות רבה דברים שכתב אלוף יעקב עמידרור במאמר "מלחמת המפרץ - הלקחים עבור ישראל ("מערכות" 375-374) . הבעיה היא שמאיר תוקף דברים שהוא שם בפי עמידרור ולא דברים שעמידרור אכן כתב

גורמי אנוש במערכות שליטה ובקרה

המפקדים מסתמכים יותר ויותר על מערכות שליטה ובקרה כדי לתכנן את מהלכיהם בשדה הקרב. אולם יש לדעת שהמערכות האלה מוסרות מידע חלקי בלבד בנוגע למציאות וכי האופן שבו מבין המפקד את המידע הזה ומפרשו עלול להיות מעוות. המתכננים של מערכות שליטה ובקרה צריכים להביא בחשבון את שני הסוגים האלה של עיוותי המציאות

ישומיי הלייזר בשדה הקרב העתידי

רבים סבורים כי בעקבות האיומים האסטרטגיים על מדינת ישראל יש לפתח מערכות נשק מודרניות המבוססות על מערכות אלקטרו-אופטיות ועל קרני לייזר. במאמר זה הכותב סוקר יישומים ופיתוחים שונים של הלייזר ככלי נשק עתיר אנרגיה לשדה הקרב העתידי ומצביע על כיווני פיתוח אפשריים בעתיד

השלכות אפשריות של המלחמה באוקראינה על יחסי צבא-חברה בישראל: מחשבות ראשונות

אמנם מוקדם עדיין לדעת מה תהיה השפעתם של אירועי המלחמה באוקראינה על החברות בעולם המערבי ועל ישראל בטווח הארוך, אולם ניתן להעריך שאנחנו כבר מצויים בעיבורו של שינוי מהותי שצפוי להשפיע על שלושה מעגלים שבהם מתקיים קשר הדוק ביחסי צבא-חברה: המישור הגלובלי, היחסים הבין־לאומיים והיחסים בין החברה הישראלית לצבאה

הצנחנים מדכאים את הטרור

השתקפויות של החברה בישראל בפקודות המנהיג הצבאי: ניתוח מקרה הרמטכ"ל

צה"ל הוא שדה חברתי מרכזי בחברה בישראל, והרמטכ"ל כמפקד העליון של הצבא ממלא תפקיד סמלי חשוב בהקשר זה. המאמר מציג ממצאי מחקר שבחן את האופן שבו התמורות החברתיות שחלו בחברה בישראל מיום הקמת צה"ל, באות לידי ביטוי בדברי הרמטכ"ל. ממצאי המחקר מגלים ארבע תמות מרכזיות שדרכן אפשר להבחין בתנועה החברתית-ערכית שחלה בחברה בישראל במהלך הזמן. ראשית, האינטראקציה המנהיגותית בין הרמטכ"ל לפקודיו התעצבה עם השנים באופן שונה, בדרך שהמנהיג מתחייב לדברים מסוימים מול פקודיו, ולא רק דורש. שנית, נמצא שעם הזמן השיח שמתקיים על האויב התמתן בעוצמותיו. שלישית, במהלך השנים התרחבה ההתייחסות של הרמטכ"ל לנופלים מקרב כוחותינו. רביעית, במהלך השנים התפתח נרטיב של ביקורת עצמית של הארגון הצבאי כלפי עצמו, והרמטכ"ל עצמו מהדהד זאת בדבריו. הטענה המרכזית במאמר היא שתמות אלה משקפות מגמות של שינויים תפיסתיים וערכיים בחברה בישראל, ולכן ניתוח דברי הרמטכ"ל יכול להניב הבנות הן לגבי המנהיגות הצבאית הבכירה, והן ביחס לחברה בישראל

80 שנה לכיבוש עיראק וסוריה - על שיתוף הפעולה בין הבריטים, האצ"ל והפלמ"ח

לכיבוש סוריה ולבנון הייתה חשיבות רבה בהגנה על ארץ־ישראל במהלך מלחמת העולם השנייה. מדובר בניסיון מבצעי מגוון של שיתוף היישוב היהודי עם הצבא ושירותי המודיעין הבריטיים, ועם "צרפת החופשית". הלוחמים היהודים החלו לצבור ניסיון מבצעי במלחמה, אשר שימש מאוחר יותר להתפתחות כוח המגן ובהמשך אף תרם למלחמת העצמאות

שימור הון אנושי שלא יעלה הון - תעודת קבע

אתגר שימור הון אנושי מעסיק רבות את כולנו כמפקדים. ברור לכל שנדרשות תוכניות שיבטיחו שימור זה ותר"ש "תנופה", ששם ליעד מרכזי את הטיפול באנשים, הוא הזדמנות מצוינת להיפתח לאפיקי פיתוח חדשים. יש להיערך לצמצום עידן התארים, ולתחילת עידן (לימודי) התעודות.