מבצע "חומת מגן" - גרסת הרמטכ"ל
ריאיון "מערכות" עם רא"ל (מיל') שאול מופז, לשעבר שר הביטחון והרמטכ"ל בזמן מבצע "חומת מגן". מאמר בעקבות הריאיון יעלה בגיליון הקרוב של "מערכות"
מציג עמוד 144 מתוך 2000 תוצאות
ריאיון "מערכות" עם רא"ל (מיל') שאול מופז, לשעבר שר הביטחון והרמטכ"ל בזמן מבצע "חומת מגן". מאמר בעקבות הריאיון יעלה בגיליון הקרוב של "מערכות"
לאחר שלושה חודשי לחימה באוקראינה נראה שהרוסים נערכים מחדש. סביר להניח שאם יארגנו את כוחותיהם מחדש – תשתנה תמונת הקרב, אולם את מטרותיה הראשוניות בלחימה רוסיה כנראה כבר לא תשיג, לפחות לא במחיר ובזמן שצפו. חלק לא מבוטל מכך הוא בשל הכישלון הלוגיסטי בתחילתה של המערכה
תהליך מינוי רמטכ"ל חייב להיערך באופן שיחזק את אמון הציבור בו. תהליך סדור וערכי מחזק את התחושה של האזרח שיש יסוד מוצק למחשבה שהרמטכ"ל פועל כראוי, במסגרת תפקידו. מרכיב מרכזי של ההליך הוא פעילות בהתאם לערכים המכוננים את האתיקה של שר הביטחון
הקרב על שדה התעופה גוסטומל הראה מה קורה כאשר כוח נלחם את הקרב שלא תכנן למען הישג שלא ניתן לעמוד בו. עקב כך עולות השאלות: האם אפשר לבנות כוח בעל כשירות בסיסית, שתאפשר לו לפעול במגוון מתארים שונים, והאם יש לדבוק בתוכנית המבצע לאחר שכלל התנאים המוקדמים השתנו?
המגמה העולמית היא שכלב"מים ישולבו בתמרון הקרקעי בצורה רחבה. בגישה זו צוות הקרב יוכל להעז יותר ולהסתכן בתמרונים ובריצה קדימה לקראת מגע עם האויב. העובדה שאין לוחמים בפלטפורמה אינה מורידה מהצורך להגנה ולמיגון הכלי, על כן פלטפורמה מושתתת על קוקונים (ביצים) מוגנים ומרווחים תיתן את המענה לשרידות הנדרשת
התערוכה "בואי. תימן" שהוצגה במסגרת סמינר בין־לאומי של מפקדת העומק בנושא, מספרת באופן חזותי את סיפורה הייחודי של תימן דרך מפות, תצלומים, תרשימים וחומרים ויזואליים אחרים, הממחישים את המורכבות של הקונפליקט המתמשך במדינה ואת העובדה שהיא אינה רק זירת מלחמה אלא ארץ בעלת מורשת ייחודית ומפוארת
בשנים האחרונות כוחות היבשה נדרשו פחות ללחימה בהיקף נרחב ועצים בעימות מוגדר וצברו ניסיון בעיקר בביטחון שוטף. כדי שתעמוד להם היכולת, בסדיר ובמילואים, לקבל החלטות טובות בשדה הקרב, עליהם לעבור אימונים שהמתווה שלהם לא יהיה סגור וסדור באופן המקבע את המתורגל. תובנות מספרו החדש של אלישיב שמשי קבלת החלטות בשדה הקרב
היא ניזונה ממלחמות וקופאת בעיתות שלום – כבר אלפי שנים שהמילה חירום משתכללת ויוצרת ביטויים חדשים, משעת חירום ועד נחיתת חירום, ואפשר לנחש מדוע מאה השנים האחרונות הן תור הזהב שלה. מתי דוברי העברית לא השתמשו כלל במילה חירום? באיזו מלחמה נולד הצירוף מצב חירום? ואיפה מתועד שלב ביניים נדיר בתהליך הלידה של צירוף חדש?
מתן שם בעל מטען דתי תרבותי למערכה הוא, בעיני ארגוני ההתנגדות, רכיב משמעותי במלחמת התודעה ובלוחמה הפסיכולוגית. לפיכך יש חשיבות רבה מאוד מבחינה תודעתית לשם בעל משמעות ועומק תרבותי לכל מערכה. שמו הערבי של מבצע "עלות השחר" כמקרה בוחן
בימים אלה מוצגת בספריית צה"ל לצבא וביטחון במכללות הצבאיות תערוכת אמנות, המבוססת על צילומי המלחמה בין רוסיה ואוקראינה שהתפרסמו בעיתונות מפרוץ המלחמה. צילומים אלה השפיעו ישירות על האופן שבו התעצבה המלחמה בתודעת אזרחי העולם