מציג עמוד 143 מתוך 4283 תוצאות
ב־25 באפריל 2011 נשלחו כוחות צבא סוריה לדרעא, להשתלט מחדש על העיר הדרומית ולדכא את המחאות שהתפתחו בה. בקיץ באותה שנה הוקם צבא סוריה החופשית. שתי ההחלטות האלה הובילו להפיכת המחאה העממית למלחמת אזרחים שמחריבה את המדינה כבר יותר מתשע שנים. מאמר זה יבחן את המגמות העיקריות במלחמת האזרחים, שעוד לא הסתיימה
מלחמת האזרחים בסוריה אפשרה להקים שדה ניסוי אידיאלי להפעלת כטמ"מים, וניתן להסיק שצה"ל יפגוש אותם בשימוש האויב בלחימתו הבאה. המונופול הצה"לי בשמי המזרח התיכון מוטל בספק מאז הופעת הכטמ"מים. על מפקדי צה"ל וחייליו להתחשב בעובדה זו בבניית הכוחות ובהפעלתם בשדה הקרב
ככל שמלחמת האזרחים בסוריה תדעך ושיקום הצבא הסורי יתקדם, אנחנו צפויים לראות צבא ממוכן יותר, שחימושו מתקדם יותר, מאורגן בצוותי קרב רב־חיליים הנהנים מסיוע אווירי של מטוסי קרב וכטמ"מים רבים. ההרכב שלו כנראה ימשיך להיות ממוקד ביכולות לחימה נגד מורדים עתידיים, כך שהרכב הכוחות המתמרנים יושתת בעיקר על בסיס הרגלים הממוכנים, המתוגברים בטנקים, ופחות על טנקים מתוגברים ברגלים
למה לישראל אין עדיין תפיסת ביטחון לאומי? על אף שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים וצבאיים קשים מאז הקמתה, היא טרם גיבשה תפיסת ביטחון לאומי רשמית. דוד בן־גוריון ניסח אמנם תפיסה חלקית ובהמשך נעשו ניסיונות לעדכנה, אך אלה מעולם לא אושרו על־ידי ממשלות ישראל לדורותיהן. בכירים במערכת הביטחונית והמדינית מסבירים בריאיון למערכות למה זה עוד לא קרה
המהפכה הטכנולוגית מתאפיינת בממשקים מתרחבים והולכים בין התווך הצבאי־ביטחוני ובין האזרחי. עם החשיפה לעולם הרחפנים, קיימת עליית מדרגה ביכולת האזרחית להתערב ולשבש פעילות ביטחונית שוטפת ובכלל. במקום לבזבז זמן על "תקופת הסתגלות" לאיום ולהבנת משמעותו - יש להכיר בו על־פי הפוטנציאל הגלום בו ולא על־פי הביצוע בשטח עד כה
לצה"ל נדרשת בעת הזו, יותר מתמיד, תוכנית מרכזית לפיתוח מנהיגות רשתית, שתאיץ את הטרנספורמציה הרב־ממדית. מפקדי היחידות הם שיישאו באחריות להובלתה ולמימושה, כחלק מפיתוח המיומנות והכשירות התרבותית, הערכית והאישית שלהם ושל פקודיהם
היעד לגרום לטובים מכלל היחידות להגיע להדרכה ראוי ונכון, אך מחייב התייחסות מיוחדת. בראש ובראשונה נדרשת הכרה של מפקדים בכירים בחשיבות העיסוק בתחום זה. שנית, יש לפעול להפוך את העיסוק בהדרכה לתחום מוערך ומתוגמל כך שיהיה מבוקש גם על־ידי הפרטים, במקביל לדחיפת המפקדים למלא תפקידים אלה
נקודת המוצא של הכותב היא כי בשדה הקרב האורבני היתרון האיכותי של צבא מודרני מדינתי - הא־סימטריה - מתפוגג ובסופו של דבר הלחימה היא "אחד על אחד". האם אין היכולת הטכנולוגית, האצורה במשאבים המדינתיים העומדים לרשות הכוח הסדיר, עשויה לפתור את הבעיות האלה? תגובה למאמרו של אל"ם (מיל') בועז עמידרור "אובדנה של הא־סימטריה בטווח המגע ותעתועי הקטלניות", גיליון 485-486 ,עמ' 16-2
