מדיקוליזציה כשורש תחלואי הרפואה הראשונית בצה"ל

הדיון סביב תחלואי הרפואה הראשונית בצה"ל וההפרטה המיועדת מפספס את הפיל שבחדר - מעט מדי זמן מתמקד בטיפול רפואי

בין הכרעה לניצחון, בין תמרון לשחיקה (זמין גם בשמע)

החיוניות של התמרון וההכרעה בלב המחשבה עליה מבוססת אסטרטגיית צה"ל, תובעות לתקף ולפרש מחדש את המושגים הללו כבסיס לשפה משותפת

תוכן העניינים

בין מעילים ורוח: על האיזון בין פיתוחים טכנולוגיים ופיתוח מיומנות ורוח לחימה

בצה"ל מרבים לדבר במונחים כמו "מהלומות רב־ממדיות קטלניות". חלקן יוצא אל הפועל, ואכן יש מגמת התקדמות בהטמעת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, אך אסור שהתקדמות זאת תבוא על חשבון יתרוננו המבצעי המובהק – ההון האנושי

לְחַּיל את המוטיבציה – כיצד מניעים לוחמים לפעולה

האתגר: למוטיבציה חשיבות עצומה בלוחמה, ויחד עם כישוריו של החייל היא שקובעת כיצד ובאיזו איכות תתבצע על ידו כל פעולה. תיאוריות שונות (לדוגמה: פירמידת הצרכים של מאסלו, שני הגורמים של הרצברג ושותפיו, ה-Theory Determination-Self) יכולות לסייע למפקדים להניע את פקודיהם לביצוע משימה. על המפקדים לדעת היכן פקודיהם נמצאים על רצף פירמידת הצרכים, להבחין בין תנאים היגייניים למוטיבציה, לשקול כיצד לכוון את הפקודים למוטיבציה אוטונומית, וכל זאת בזמן שהם מחזקים מנגנונים של מוטיבציה נשלטת מבלי לשחוק את המוטיבציה הפנימית. את המניעים היוצרים מוטיבציה ניתן לסווג למניעים פנימיים (תפיסת האויב, ההנאה מלחימה, הרצון לשרוד, אידיאולוגיה) ולמניעים חיצוניים (המסגרת החברתית הקרובה, הלכידות החברתית, השייכות לארגון). על פי חלוקה זו, יש לבחון אם כל לוחם מגיע עם מוטיבציה אחת בלבד ללחימה, או שמא עם מספר מוטיבציות; אם ניתן לאפיין קבוצות שונות לפי המוטיבציות המובילות אותן ללחימה; ואם לסוג הלחימה יש השפעה על המוטיבציות המובילות.

גדוד סיור 87

פעולות גדוד הסיור במלחמת יום הכיפורים הן דוגמה למצוינות טקטית. מנגד, סיפור המלחמה של הגדוד מציג גם את הבעייתיות בהפעלת כוחות סיור

הקרב על נפח

הסיפור של גדוד 93 ושל רן גוטפריד בקרב על נפח הוא עדות ממקור ראשון למחיר ההפתעה במלחמת יום הכיפורים. ההפתעה הייתה לא רק במישור האסטרטגי – עצם פרוץ המלחמה – אלא התבטאה היטב גם ברמה הטקטית

אנשים מול אש

מודל של יחידות "מגזריות" כפתרון המתח בין צורכי המגזר וצורכי צה"ל

לצה"ל היסטוריה מוצלחת בשילוב אוכלוסיות "מגזריות", שלהן צרכים מיוחדים בתוך העשייה הצבאית הכוללת. לדוגמא גרעיני הנח"ל, ישיבות ההסדר והגדוד הדרוזי. לנוכח "חרבות ברזל", נדרש להחיל את המודל שפעל בעבר גם על גיוס חרדים לשירות קרבי

פרשת האונייה "בת גלים" בראי תורת המשחקים

שליחת אוניית המבחן "בת גלים" ב־1954 בניסיון לפרוץ את הסגר על תעלת סואץ, נחשב מענה אפקטיבי באמצעות תורת המשחקים