על שחיקת מושג ההרתעה

מושג ההרתעה נחלש בשנים האחרונות, ועל כן יש להחזיר אותו לממדיו הראויים, לתחום את היקפו ולבחון אותו בתוך ההקשר הכולל של העימות הצבאי

"הנגד החדש" בצה"ל: תמורות בתפיסת הפיקוד והמנהיגות של הנגדים בצה"ל

בעבר, ההתייחסות אל הנגד הייתה כמי שמחזיק בידע מקצועי וממלא את תפקידו במשך שנים רבות. בהתייחסות אל תפקידו של הנגד החדש יש לכלול בנוסף דרישות פיקודיות. הטמעת השינוי במעמדו של הנגד ובמערכת הדרישות ממנו מחייבים גם שינוי תפיסתי נרחב בקרב מערכים אחרים, בדגש על מערך הקצונה בצה"ל

גמישות ויצירתיות בהפעלת כוח אווירי

המיומנויות שהפגין חיל האוויר המלכותי הבריטי בשמי עיראק וסוריה ב־1941 רלוונטיות גם בימינו, ומחייבות את הכוח האווירי המודרני לאותה מידת יוזמה, גמישות ויצירתיות מצד כל דרגי הפיקוד שלו. תכונות אלו דרושות לא רק בשלב הפעלת הכוח, אלה גם במהלך בנייתו והכשרתו

צמיחתו ההיסטורית של החינוך הצבאי,ומקומו של קצין החינוך בצה"ל

בבסיסו של החינוך הצבאי יש שני דגמים של קציני חינוך: קצין מטה העוסק בעיקר בהסברה ובערכים, וקצין עוזר העוסק בעיקר בהווי ובידור. בשנים האחרונות מנסה חיל החינוך להתמקצע ולהגדיר באופן ברור יותר את תפקידו של קצין החינוך. הגדרה נכונה היא צו השעה, וראוי שצה"ל, ולא רק חיל החינוך, ייתן עליה את הדעת

פעילות המפקד הטקטי בקרב הגנה: המקרה של מוסה כלא

קרב ההגנה של פלוגת איזי במוסה כַּלא באפגניסטאן לא אִפשר לממש רבים מעקרונות ההגנה. זאת בשל הרכב הכוח הקטן שהוקצה עבור השטח החיוני, הנחּות והגדול שעליו הופקד להגן. הודות לפעולות של מפקד הפלוגה, מייג'ור אדם ג'ואט, הצליחה הפלוגה לעמוד במשימתה המורכבת - הגנת מתחם נשלט, לא מוגן, בנחיתּות מספרית וללא הספקה במשך כמה שבועות רצופים

התעצמותו של חיל הים המצרי

בעשורים האחרונים תהליך בניין הכוח של חיל הים המצרי מאפשר לו לשדרג את כליו באופן חסר תקדים. השילוב בין פלטפורמות חדשות, אמצעי לחימה חדשים, הכשרה מערבית, אימונים משותפים עם כוחות בין־ לאומיים והניסיון המבצעי שנצבר בשנים אלו, יובילו את חיל הים המצרי לשינויים אסטרטגיים ואופרטיביים בתורת הלחימה שלו

בין הכרעה לניצחון בין תמרון לשחיקה

החיוניות של התמרון וההכרעה בלב המחשבה עליה מבוססת אסטרטגיית צה"ל, תובעות לתקף ולפרש מחדש את המושגים הללו כבסיס לשפה משותפת. שפה זו נדרשת לצורך בניית היכולות והפעלתן, בהתאמה למאפייני הסביבה ולהתפתחותו של שדה הקרב העתידי

השפעות הדדיות בין התמרון הצבאי לחברה האזרחית

הממשקים בין תקשורת, דעת קהל, צבא ודרג מדיני עשויים לעצב את מהלך התמרון ואת תוצאותיו. לפיכך, הממשקים דורשים ניתוח וחשיבה מותאמי הקשר בכל שלב בתהליך: בעת גיבוש תכנית התמרון, תוך כדי הלחימה ולאחריה

ההולכים לפני המחנה: פלוגת הסיור של "בני אור"

על הגבול: פעולה משותפת ביחידות מעורבות מגדרית בגבול הדרום

מחקר שדה שנערך בשתי יחידות מעורבות הערוכות בגבולה הדרומי של ישראל בחן את תהליך השילוב של גברים ונשים ביחידות מבצעיות