תוצאות מלחמות הלכה ולמעשה

במלחמת לבנון ה-2 פעלו כוחות היבשה של צה"ל בהיסוס ובחוסר תכליתיות. ואף על פי כן עוד יתברר שתוצאות המלחמה יהיו הרבה יותר משביעות רצון מבחינת ישראל מכפי שפרשנים רואים כעת

פעילות צבאית בגבולות של שלום

גם בגבולות של שלום - עם מצרים ועם ירדן - נשקפות לישראל סכנות . אלה ברובן אינן סכנות קיומיות מיידיות , אלא סכנות אסטרטגיות לטווח הארוך. מדובר בעיקר בפעולות הברחה - של נשק, של סמים ושל בני אדם. הטענה המרכזית של המאמר הזה היא שפעילות צבאית בגבולות של שלום שונה מכל פעילות צבאית אחרת ומצריכה מאפייני תודעה ופעולה שונים

מקצוע הצליפה בצבא המודרני

צליפה אינה רק נשק הטרדה, כפי שרבים טועים לחשוב, אלא יכולה להיות נשק הכרעה. לרשות הצלפים עומדות כיום מערכות צליפה מודרניות, שרמת הדיוק שלהן מדהימה. המאמר סוקר את החשובות שבהן

הפוסט-מודרניזם והחשיבה הצבאית

בעוד שכלי החשיבה הפוסט-מודרניים מתאימים מאוד לניתוח התופעות שמאפיינות את העימותים של המאה ה-21, כגון טרור המתאבדים, הם אינם מתאימים לגיבוש פתרונות צבאיים קונקרטיים

הקדמה

מלחמת המוחות - ראשיתה של התעמולה המודרנית

שיטות התעמולה שהופעלו במלחמת העולם הראשונה ממשיכות להיות מרכיב חשוב במלחמת התקשורת של המאה ה-21 .בחינת שיטות אלה יכולה להעניק כלים להתמודדות עם לוחמת מידע עוינת

עידן ההרתעה השני - הערכה של מאזן האימה הגלובלי

התגרענות העולם השלישי, שנועדה להיאבק בשליטה הכלכלית של המערב, עלולה לדרדר קונפליקטים אזוריים ולהחריף את איום הטרור העולמי

השפעות ההרתעה הגרעינית על מרחב הפעולה הצבאי - משבר קרגיל בין הודי לפקיסטן - 1999

מאז החל עידן של הרתעה גרעינית הדדית בין הודו לפקיסטן, למדו שתי המדינות בהדרגה ומתוך משברים לרסן את עימותיהן הקונוונציונליים. האם ניתן ללמוד מכך ומהמלחמה הקרה שנוכחותו של נשק גרעיני אצל שני צדדים יריבים כופה בהכרח ריסון? לאו דווקא. הפוטנציאל להידרדרות בין הודו לפקיסטן עדיין קיים, ואין לדעת כיצד ינהגו מדינות אחרות החותרות להשיג נשק גרעיני אם יצטרפו למועדון הגרעיני

לחימה מוסרית בטרור

האם מותר להטיל פצצה של טון על בניין כדי לחסל מנהיג טרור מסוכן, אף שיחד איתו ייהרגו חפים מפשע? המאמר שלהלן מסביר באילו נסיבות ייחשב הדבר לצעד לגיטימי ובאילו נסיבות מדובר בצעד שיש להימנע ממנו

עקרונות למחקר ופיתוח בעידן הנוכחי

תהליכי המחקר והפיתוח הקיימים כיום מעודדים למעשה בדלנות ובידוד, נותנים משקל נמוך מדי להיבטים של תחזוקה ושל עדכון עתידי. במקביל, תהליכים בבניין הכוח מחייבים שילוביות, שיתופי פעולה ושיקולים כלכליים ארוכי טווח. לפיכך נדרשת חשיבה מחודשת על התפיסה הנוכחית של המחקר והפיתוח כך שתהפוך לעדכנית יותר ולמתאימה יותר. המאמר הזה מנסה להתוות את העקרונות המנחים לתפיסה כזאת