השילוביות הבין-ארגונית בין מערכות הביטחון הפועלות ביהודה ושומרון
מבנה ארגוני לא ברור ומאבקי כוח על סמכויות מונעים במקרים רבים עבודה משותפת של כל הגורמים המופקדים על הלחימה בטרור ביהודה ושומרון
מציג עמוד 140 מתוך 6384 תוצאות
מבנה ארגוני לא ברור ומאבקי כוח על סמכויות מונעים במקרים רבים עבודה משותפת של כל הגורמים המופקדים על הלחימה בטרור ביהודה ושומרון
הסבר ופירוש המציאות המורכבת הם מהותה של הערכת המודיעין. בניסיונו לאתר את המתודה לביצוע מלאכה רגישה זו, כותב המאמר מבהיר כי המתודה המתאימה צריכה להימצא בקו התפר העדין שבין מדעי הטבע ומדעי החברה
בקרב המפקדים והחוקרים של מלחמת יום הכיפורים - הן הישראלים והן המצרים - ישנה מחלוקת עמוקה בנוגע לשאלה אילו יעדים רצו המצרים להשיג במתקפת 14 באוקטובר 1973. השאלה המרכזית היא אם המתקפה הזאת הייתה מאמץ אמיתי של המצרים להגיע למעברי ההרים בסיני ואף מעבר להם - בהתאם לתוכנית המלחמה שלהם - או שמדובר היה במראית עין של מאמץ אופנסיבי שנועד רק לרצות את הסורים
בממד"ס - יחידה לפיתוח תוכנה בחיל האוויר - הונהג הליך חדשני לניהול הקריירה של החיילים ושל הקצינים. ההליך, שעקרונותיו מוצגים במאמר, הפך לסיפור הצלחה ואומץ בארגונים נוספים
מאז החל עידן של הרתעה גרעינית הדדית בין הודו לפקיסטן, למדו שתי המדינות בהדרגה ומתוך משברים לרסן את עימותיהן הקונוונציונליים. האם ניתן ללמוד מכך ומהמלחמה הקרה שנוכחותו של נשק גרעיני אצל שני צדדים יריבים כופה בהכרח ריסון? לאו דווקא. הפוטנציאל להידרדרות בין הודו לפקיסטן עדיין קיים, ואין לדעת כיצד ינהגו מדינות אחרות החותרות להשיג נשק גרעיני אם יצטרפו למועדון הגרעיני
הכישלונות בווייטנאם ובכמה מבצעים צבאיים בשנים שלאחר מכן דירבנו את המחוקקים האמריקנים להנהיג רפורמה מרחיקת לכת במבנה של הפיקוד העליון של צבא ארה"ב. הרפורמה הזאת, הידועה בשם חוק גולדווטר- ניקולס (1986 ,(ראויה ללימוד ולעיון במיוחד בישראל, שידעה גם היא כישלונות צבאיים בשל בעיות במבנה הפיקוד העליון שלה
הפעלתן של היחידות המיוחדות בצה"ל כרוכה במתחים רבים. כמה מהם נובעים מהמבנה הייחודי של אותן היחידות ומהתרבות הנרקמת בהן, המבחינה אותן מיחידות הצבא "הרגילות". מתחים אחרים הם תולדה של פער בין הציפיות שתולים באותן היחידות המיוחדות לבין המגבלות שיוצרת להן המציאות. המאמר מנתח ארבעה מהמתחים האלה ובוחן כיצד השפיע עליהם העימות המוגבל
השיקולים שהובילו את הנהגת החמאס להצהיר במהלך שנות ה-90 על ההפרדה בין הזרוע הפוליטית לזרוע הצבאית
בכל מלחמה בעתיד תהיה ישראל חשופה לתקיפות בליסטיות מסיביות. על רצועת החזית אין שום אפשרות להגן באופן אקטיבי. אם לא ניתן להרחיק את האויב במהירות מאזורי השיגור, מוכרחים לפנות את האזרחים מהחזית. לעומת זאת על עורף המדינה צריך ואפשר להגן