מציג עמוד 14 מתוך 620 תוצאות
היינו רוצים ליצור סטנדרט בידע המקצועי על־פי רמת הקצין - היסטוריה צבאית וידיעת התו"ל - כדי לחצות את הקו מקצין שממלא את תפקידו, לקצין שהטמיע במהלך ההכשרה את מגוון הכלים והאמצעים שהעמידו לרשותו, ומאפשרים לו למלא את ייעודו בשדה הקרב
היינו רוצים ליצור סטנדרט בידע המקצועי על־פי רמת הקצין - היסטוריה צבאית וידיעת התו"ל - כדי לחצות את הקו מקצין שממלא את תפקידו, לקצין שהטמיע במהלך ההכשרה את מגוון הכלים והאמצעים שהעמידו לרשותו, ומאפשרים לו למלא את ייעודו בשדה הקרב
ארגונים מתקדמים מבינים כי בהיותם חלק ממרחב החיים שבו פועלים אנשיהם, הם נדרשים לפתח אותם מתוך חובה ערכית רחבה יותר
אנשים בעלי סכמה של ערך עסוקים, באופן ישיר ובאופן עקיף, במידת השווי האישי, ובמשמעות שלהם בעולם. ככל שקצינים בעלי דפוס כזה יצליחו לפעול דווקא מתוך תחושת מרחב וחופש פנימי גדול יותר, ולאו דווקא מתוך צורך להוכיח לעצמם ולאחרים שהם מצוינים, תגבר יכולתם להשפיע על סביבתם וכתוצאה מכך גם על יעילותו ותפקודו של הארגון הצבאי בכללו
מצביאים מוכשרים הם נכס אסטרטגי מהמעלה הראשונה. מדינות רבות משקיעות מאמצים גדולים בהכשרת מצביאיהן, ודווקא בישראל, שקיומה תלוי במידה רבה באיכות ההנהגה הצבאית שלה, יש ליקויים רבים בתחום ההכשרה הזה. את הליקויים האלה צריך וניתן לתקן
הממלכתיות נמצאת בימים אלה במרכזו של השיח הציבורי במדינה. הפיקוד הממלכתי, כנגזר מיישום ערך היסוד "ממלכתיות", נדרש מכל שדרת הפיקוד בצבא. מן הראוי שכל מפקד בצה"ל יישם את מודל הפיקוד הממלכתי כחלק מובנה מהכלים ליישום מקצוע הפיקוד הצבאי בכלל, וערך יסוד הממלכתיות בפרט
הקמת הפלמ"ח היא דוגמה ל"מלחמה באמצעות פונדקאי", שבה הפונדקאי (היישוב היהודי) נהנה מהסימביוזה. יש לזהות גורמים אופוזיציוניים אשר פועלים גם ככוחות לא סדירים, ולמצוא את הדרכים לחבור אליהם ולנסות להכווין את פעולותיהם לטובת האינטרסים המדיניים והצבאיים של ישראל
המאמר סוקר את חלוקת הסמכויות והאחריות המודיעינית בזירת עזה בין שב"כ לאמ"ן ב־30 השנים האחרונות, החל מאוסלו עד 7 באוקטובר. הוא מנתח מתחים תהליכים של מתחים, הסדרה ושיתוף פעולה בין הארגונים, תוך הדגשה של מתחים מבניים ופערים תפיסתיים. הכותב בוחן את השפעתם של שינויים בזירה – כמו השתלטות חמאס וההידרדרות הביטחונית – על היחסים בין ארגוני המודיעין, ומצביע על פער בין ההתארגנות הארגונית והקהילתית ובין המציאות שנוצרה. בפרק הסיכום הכותב מציע לחזק מנגנוני תיאום ובקרה, לעצב מחדש את חלוקת האחריות בהתאם לאיומים עכשוויים, ולראות במשבר הנוכחי הזדמנות לרפורמה מהותית שתתאים את הקהילה לאתגרי העתיד