מציג עמוד 14 מתוך 417 תוצאות
מאמר חדש שמנסה לגעת לעומק בשאלה על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על גיוס חרדים לצה"ל / מבצע "מרקור": על שימוש בכוחות עתודה, אלתור מפקדים והשפעת הלוגיסטיקה והשינוע על קרבות מוצנחים ומוסקים בעומק / שלוש שנים לסיום מבצע "שומר החומות", ותובנות שרלוונטיות גם ל"חרבות ברזל" / 15 שנים למותו של אלוף שלמה שמיר / ערב השקה חגיגי לספר האוגדה הראשונה שיצא לאחרונה בהוצאת "מערכות"
מגזין סוף השבוע של "מערכות" עלה לאוויר! גיליון 502 של "מערכות" בגיליון: על מבצעים בעומק המערך הטקטי של האויב | משמעויות תפיסת ההגנה הלאומית האמריקנית על התיעוש הביטחוני | "חמאס מורתע" כמחשבה מייחלת | מוסף: שנתיים למלחמת רוסיה–אוקראינה | אי רציונליות בתהליכי קבלת החלטות בצבא | שחיקה מבצעית בעת לחימה מתמשכת | ועוד. עוד במגזין: על המידתיות, תיאוריית המלחמה הצודקת וסוגיית הפגיעה בבלתי מעורבים במהלך לחימה | 82 שנים לקרב ביר חכים | פקודת היום להקמת צה"ל | קול קורא לכתיבת מאמרים לטובת ספר חדש על המודיעין הישראלי ב־7 באוקטובר. "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם
פודקסט חדש על יחסי הכוחות בסוריה ביום שאחרי / במלאת שנה לנפילתו בקרב של אל"ם יצחק בן בשט (בנבה), מפקד החפ"ק של מח"ט גולני, בקרב בשג'אעיה – מאמר שכתב על מבצעים בעומק המערך הטקטי של האויב, והתפרסם לאחר מותו / מאמר מאת חיים לסקוב על האחריות כאחת מתכונות היסוד של מפקד / מאמר ישן שרלוונטי גם לימינו על התפוררות צבא לבנון והניסיונות לשקמו / ספר לשבת: 83 שנים למתקפה על פרל הרבור, והלקחים שאפשר לקחת לימינו
תוכנית "שומר גדעון" תומכת את הרעיון המבצעי מאחורי "צק"ח גדעון" שנועד לשרת את התמרון הרב־זרועי העומד במרכז תר"ש "תנופה". גיבוש סל יכולות מגוון הנותן מענה לכל אתגר מבצעי־רפואי, משרת את יכולתנו להשלים את היעד הראשון של הרפואה הצבאית לא להשאיר פצוע בשדה
נוכח האופן שבו פועלים אויביה של ישראל, אין אף יחידה או זרוע שיכולות לפעול לבדן כדי להביא לסיום המערכה הבאה בתנאים נוחים לישראל. עוצבת הקומנדו היא הקטר המבצעי של צבא היבשה, במב"ם, בביטחון השוטף ובמלחמה. מאחר שהעוצבה היא היחידה המכשירה את לוחמי העומק של צה"ל, ייתכן שיש מקום לבחון את הפיכת בית הספר לקומנדו לגוף האמון על הכשרת כל הכוחות המיוחדים והמובחרים הפועלים בעומק
בלחימה נגד איום הרקטות נדרש רעיון מבצעי אחר, ולפיו יש לתעדף השמדת מצבורי תחמושת רקטית של האויב במהירות מרבית
אחרי תחושת ההחמצה של מלחמת לבנון השנייה והגבלת התמרון במבצע "צוק איתן" עתיד הדרג המדיני לתת לצה"ל "צ'ק פתוח" ללחימה לתוך עומק שטח האויב. השאלה היא האם אנחנו מוכנים לכך, או שבכוונתנו לטפל בו רק מן האוויר ובאש מנגד? היות שהצלחות האויב ידחקו בנו לתמרן - כדאי שנשנה את מרכז הכובד של בניין הכוח ונתמקד בכוח שבנוי ומאומן ללחימה בשטח בנוי, ומצויד בנשק היורה אש לנפח
אמרתו של קלאוזביץ על עדיפותה הטבעית של ההגנה בתנאי ששני הצדדים נהנים מעוצמה ומיכולות שוות, נכונה עקרונית ברוב המצבים. ואולם, נראה שבתחומים צרים, כמו מצבים בלוחמה האווירית או מצבים בלחימה הבלתי־סדורה, יש נסיבות שמפרות אותה
על אף השאיפה לעקוף את העיר ולהימנע מלהיכנס אליה, בעתיד הקרוב נראה כי אין דרך אחרת לנטרל את האיום על העורף, ועל כן אין מנוס מלחימה מסוג זה
מפקדי יבשה בצה"ל שנדרשים לצאת למבצע מקדישים את רוב תשומת הלב לשאלה באיזו צורת קרב ראוי לבחור, במקום הסוגיה המרכזית: מהו ההישג המבצעי שנדרש מהם