לאיזון בפיתוח מחשבתנו הצבאית

מטרת מאמר זה היא לנסות לבחון את תהליך התפתחות המחשבה הצבאית בצבאנו אגב ניתוח הגורמים המעצבים אותה ולעמוד על השתקפותה בהתהוות תורת הלחימה שלנו

לחימה בלילה

לחימה בלילה

ספר: מרכבות הפלדה

השפעות הדדיות בין התמרון הצבאי לחברה האזרחית

הממשקים בין תקשורת, דעת קהל, צבא ודרג מדיני עשויים לעצב את מהלך התמרון ואת תוצאותיו. לפיכך, הממשקים דורשים ניתוח וחשיבה מותאמי הקשר בכל שלב בתהליך: בעת גיבוש תוכנית התמרון, תוך כדי הלחימה ולאחריה

"אם יקרה פעם נוספת" מאורעות מבצע "שומר החומות" כמקרה של לחימה היברידית

כל הסתכלות על התרחשויות "שומר החומות" כסדרה של אירועים מבודדים היא מוטעית. אם תידחה תחילת ההיערכות, ולא יובן שמערכות בנות זמננו הן בעלות קו חזית מטושטש גם בתוך המדינה ושהבעיה היא בעיית ביטחון לאומי - הסיבוב הבא עלול לגבות מישראל מחיר גבוה הרבה יותר

בין המערכות 16: ינואר 2022

בגיליון: מתקפת החות'ים על איחוד האמירויות והמשמעויות לישראל / לא מלחמה היברידית מצומצמת אלא מצב מלחמה קונספטואלי / סקירה: מערך הפיתוח והייצור של כלי שייט בלתי מאוישים לשימוש צבאי בסין / 'אם יקרה פעם נוספת': מאורעות מבצע 'שומר החומות' כמקרה של לחימה היברידית/ תובנות מפקד המבצע - עשרים שנים למבצע "תיבת נוח" / מערכות עומק: הגדרה מחדש של המושג "ניצחון" במאבקה של הדמוקרטיה בטרור / גדוד בלחימה בשטח בנוי - סקירת הספר "סואץ אינה סטלינגרד"

דברים לזכרו של יצחק רבין בכנס של עמותת השריון בלטרון

היתרון היחסי ותורת ביטחון חדשה

בין מעילים ורוח: על האיזון בין פיתוחים טכנולוגיים ופיתוח מיומנות ורוח לחימה

בצה"ל מרבים לדבר במונחים כמו "מהלומות רב־ממדיות קטלניות". חלקן יוצא אל הפועל, ואכן יש מגמת התקדמות בהטמעת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, אך אסור שהתקדמות זאת תבוא על חשבון יתרוננו המבצעי המובהק – ההון האנושי